ניר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נְיָר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נייר
הגייה* nyar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות נְיַר־; ר' נְיָרוֹת
נייר
ניירות
  1. משטח דקיק וחלק עשוי סיבי עץ מעובדים המיועד לכתיבה, לדפוס, לאָמָּנות ועוד.
    • "הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר חדש; והלומד זקן למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר מחוק." (משנה, מסכת אבות, פרק ד, משנה כא)
  2. מסמך רשמי, תעודה.
    • "וכשנפטרה לאה, לקח לוי אותו הכרך מן השפחה, ולא עיין אם היו בו שטרות או ניירות (ופירות), ונתנו לשמעון אבי שאול זה." (שו"ת הרא"ש, כלל סו, סימן ג)

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • "נייר - של עשבים שכותשים אותם ועושים כמין עור" (פירוש ר' עובדיה מברטנורא על המשנה, מסכת סוטה, פרק ב, משנה ד)
  • "נייר עשוי מעשבים על ידי דבק שקורין גלו"ד." (פירוש רש"י על התלמוד הבבלי, מסכת פסחים, דף מב, עמוד ב)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • איטלקית: carta‏‏‏‏
  • אנגלית: paper‏‏‏‏
  • אספרנטו: papero‏‏‏‏
  • גרמנית: Papier‏‏‏‏
  • ספרדית: papel‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


נִיר א[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: נייר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נייר
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ניר
הגייה* nir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־י־ר
דרך תצורה
נטיות ר' נִירִים
ניר
  1. שדה חרוש.
    • "נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים" (ירמיהו ד ג)
    • "מרחיקין גורן קבוע מן העיר [...] מדלועיו ומקשואיו ומנטיעותיו ומנירו של חבירו חמשים אמה כדי שלא יזיק" (בבא בתרא כד ב)
    • "הָבוּ הָנִיפוּ, נִירוּ לָכֶם נִיר, חַג לַקָּמָה, עֵת רֵאשִׁית קָצִיר" (שיבולת בשדה / מתתיהו שלם)
    • " מה הקול אני שומע/ וטירטור מפחיד, סואן?/ זה הטרקטור ניר גומע/ נומה בן, נומה בן." ("שיר ערש נגבי", יחיאל מוהר)

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה הוא שֵמי ועניינו עוֹל אותו מניחים על צמד שוורים, לרוב לשם חרישת האדמה. אכדית, שומרית - niru; ארמית־סורית, סוואהילית - nira; ערבית - نِير (nir).

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רד"ק: והניר היא חרישת השדה קודם הזריעה ובחרישה ההיא יעקרו הקוצים והעשבים הרעים מן השדה ויהיה ראוי לזריעה אחר כן.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש ניר

בבניין קל השורש נ-י-ר ניטה על דרך גזרת נע"ו/י, ואילו בבניין נפעל השורש י-נ-ר ניטה על דרך גזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־י־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָר נָר יָנִיר נִיר לָנִיר
נִפְעַל נוֹנַר מְנוֹנָר -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-



נִיר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ניר
הגייה* nir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ו־ר
דרך תצורה
נטיות ר' נִירִים
  1. לשון המקרא שלטון.
    • "כִּי לְמַעַן דָּוִד נָתַן ה' אֱלֹהָיו לוֹ נִיר בִּירוּשָׁלִָם לְהָקִים אֶת בְּנוֹ אַחֲרָיו וּלְהַעֲמִיד אֶת יְרוּשָׁלִָם" (מלכים א' טו, ד)

גיזרון[עריכה]

  • צורה משנית של המילה נֵר. המילה בהקשרה המקראי באה לסמל את אור המלכות.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י: ניר - ממשלה וניר לשון עול.
  • רד"ק: ניר בחיר"ק כמו בצר"י על דרך "ערכתי נֵר למשיחי" ויונתן תרגם מלכו, וכן תרגם אונקלוס ונירם ומלכו."
  • מצודת דוד: ניר - ר"ל מלך מושל וכה"א ערכתי נר למשיחי (תהלים קל"ב) ויקרא המלך כן על שם שמשפיע ומאיר ובאורו נראה אור.
  • מצודת ציון: ניר - כמו נר ור"ל מלכות.
  • רלב"ג: ניר בירושלם - ניר הוא הארץ הנעבדת באופן שיהיו הצמחים אשר בה פרים ובזה יאמר כי לולא דוד לא היה השם יתברך נותן לו בירושלם זרע שימשול בו להעמיד את ירושלם והוא אסא.

נִיר ג[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ניר
הגייה* nir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. חורים בקורת הנול בהם מעבירים את חוטי השתי.
    • "אבות מלאכות ארבעים חסר אחת ... והעושה שתי בתי נירין" (שבת עג א).

צירופים[עריכה]