ניר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

[עריכה] נְיָר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נייר
הגייה* nyar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות נְיַר־; ר' נְיָרוֹת
נייר
ניירות
  1. משטח דקיק וחלק עשוי סיבי עץ מעובדים המיועד לכתיבה, לדפוס, לאָמָּנות ועוד.
    • "הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר חדש; והלומד זקן למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר מחוק." (משנה, מסכת אבות, פרק ד, משנה כא)
  2. מסמך רשמי, תעודה.
    • "וכשנפטרה לאה, לקח לוי אותו הכרך מן השפחה, ולא עיין אם היו בו שטרות או ניירות (ופירות), ונתנו לשמעון אבי שאול זה." (שו"ת הרא"ש, כלל סו, סימן ג)

[עריכה] גיזרון

  • לשון חז"ל.

[עריכה] פרשנים מפרשים

  • "נייר - של עשבים שכותשים אותם ועושים כמין עור" (פירוש ר' עובדיה מברטנורא על המשנה, מסכת סוטה, פרק ב, משנה ד)
  • "נייר עשוי מעשבים על ידי דבק שקורין גלו"ד." (פירוש רש"י על התלמוד הבבלי, מסכת פסחים, דף מב, עמוד ב)

[עריכה] צירופים

[עריכה] תרגום

  • איטלקית: carta‏‏‏‏
  • אנגלית: paper‏‏‏‏
  • אספרנטו: papero‏‏‏‏
  • גרמנית: Papier‏‏‏‏
  • ספרדית: papel‏‏‏‏

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נייר

[עריכה] נִיר א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ניר
הגייה* nir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־י־ר
דרך תצורה
נטיות ר' נִירִים
ניר
  1. שדה שנחרש.
    • "נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים" (ירמיהו ד ג)
    • "מרחיקין גורן קבוע מן העיר [...] מדלועיו ומקשואיו ומנטיעותיו ומנירו של חבירו חמשים אמה כדי שלא יזיק" (בבא בתרא כד ב)
    • " מה הקול אני שומע/ וטירטור מפחיד, סואן?/ זה הטרקטור ניר גומע/ נומה בן, נומה בן." ("שיר ערש נגבי", יחיאל מוהר)

[עריכה] גיזרון

  • מקור המילה הוא שֵמי ועניינו עוֹל אותו מניחים על צמד שוורים, לרוב לשם חרישת האדמה. אכדית, שומרית - niru; ארמית־סורית, סוואהילית - nira; ערבית - نِير (nir).

[עריכה] פרשנים מפרשים

  • רד"ק: והניר היא חרישת השדה קודם הזריעה ובחרישה ההיא יעקרו הקוצים והעשבים הרעים מן השדה ויהיה ראוי לזריעה אחר כן.

[עריכה] תרגום

[עריכה] ראו גם



[עריכה] נִיר ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ניר
הגייה* nir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ו־ר
דרך תצורה
נטיות ר' נִירִים
  1. בלשון המקרא שלטון.
    • "כִּי לְמַעַן דָּוִד נָתַן ה' אֱלֹהָיו לוֹ נִיר בִּירוּשָׁלִָם לְהָקִים אֶת בְּנוֹ אַחֲרָיו וּלְהַעֲמִיד אֶת יְרוּשָׁלִָם" (מלכים א' טו, ד)

[עריכה] גיזרון

  • צורה משנית של המילה נֵר. המילה בהקשרה המקראי באה לסמל את אור המלכות.

[עריכה] פרשנים מפרשים

  • רש"י: ניר - ממשלה וניר לשון עול.
  • רד"ק: ניר בחיר"ק כמו בצר"י על דרך "ערכתי נֵר למשיחי" ויונתן תרגם מלכו, וכן תרגם אונקלוס ונירם ומלכו."
  • מצודת דוד: ניר - ר"ל מלך מושל וכה"א ערכתי נר למשיחי (תהלים קל"ב) ויקרא המלך כן על שם שמשפיע ומאיר ובאורו נראה אור.
  • מצודת ציון: ניר - כמו נר ור"ל מלכות.
  • רלב"ג: ניר בירושלם - ניר הוא הארץ הנעבדת באופן שיהיו הצמחים אשר בה פרים ובזה יאמר כי לולא דוד לא היה השם יתברך נותן לו בירושלם זרע שימשול בו להעמיד את ירושלם והוא אסא.

[עריכה] נִיר ג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ניר
הגייה* nir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. חורים בקורת הנול בהם מעבירים את חוטי השתי.
    • "אבות מלאכות ארבעים חסר אחת ... והעושה שתי בתי נירין" (שבת עג א).

[עריכה] צירופים

שפות אחרות