ניר
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] נְיָר
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נייר |
| הגייה* | nyar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | נְיַר־; ר' נְיָרוֹת |
- משטח דקיק וחלק עשוי סיבי עץ מעובדים המיועד לכתיבה, לדפוס, לאָמָּנות ועוד.
-
- "הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר חדש; והלומד זקן למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר מחוק." (משנה, מסכת אבות, פרק ד, משנה כא)
-
- מסמך רשמי, תעודה.
-
- "וכשנפטרה לאה, לקח לוי אותו הכרך מן השפחה, ולא עיין אם היו בו שטרות או ניירות (ופירות), ונתנו לשמעון אבי שאול זה." (שו"ת הרא"ש, כלל סו, סימן ג)
-
[עריכה] גיזרון
- לשון חז"ל.
[עריכה] פרשנים מפרשים
- "נייר - של עשבים שכותשים אותם ועושים כמין עור" (פירוש ר' עובדיה מברטנורא על המשנה, מסכת סוטה, פרק ב, משנה ד)
- "נייר עשוי מעשבים על ידי דבק שקורין גלו"ד." (פירוש רש"י על התלמוד הבבלי, מסכת פסחים, דף מב, עמוד ב)
[עריכה] צירופים
[עריכה] תרגום
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] נִיר א
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ניר |
| הגייה* | nir |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־י־ר |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' נִירִים |
- שדה שנחרש.
-
- "נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים" (ירמיהו ד ג)
- "מרחיקין גורן קבוע מן העיר [...] מדלועיו ומקשואיו ומנטיעותיו ומנירו של חבירו חמשים אמה כדי שלא יזיק" (בבא בתרא כד ב)
- " מה הקול אני שומע/ וטירטור מפחיד, סואן?/ זה הטרקטור ניר גומע/ נומה בן, נומה בן." ("שיר ערש נגבי", יחיאל מוהר)
-
[עריכה] גיזרון
- מקור המילה הוא שֵמי ועניינו עוֹל אותו מניחים על צמד שוורים, לרוב לשם חרישת האדמה. אכדית, שומרית - niru; ארמית־סורית, סוואהילית - nira; ערבית - نِير (nir).
[עריכה] פרשנים מפרשים
- רד"ק: והניר היא חרישת השדה קודם הזריעה ובחרישה ההיא יעקרו הקוצים והעשבים הרעים מן השדה ויהיה ראוי לזריעה אחר כן.
[עריכה] תרגום
- אנגלית: tilth, plowed field
[עריכה] ראו גם
[עריכה] נִיר ב
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ניר |
| הגייה* | nir |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ו־ר |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' נִירִים |
- בלשון המקרא שלטון.
-
- "כִּי לְמַעַן דָּוִד נָתַן ה' אֱלֹהָיו לוֹ נִיר בִּירוּשָׁלִָם לְהָקִים אֶת בְּנוֹ אַחֲרָיו וּלְהַעֲמִיד אֶת יְרוּשָׁלִָם" (מלכים א' טו, ד)
-
[עריכה] גיזרון
- צורה משנית של המילה נֵר. המילה בהקשרה המקראי באה לסמל את אור המלכות.
[עריכה] פרשנים מפרשים
- רש"י: ניר - ממשלה וניר לשון עול.
- רד"ק: ניר בחיר"ק כמו בצר"י על דרך "ערכתי נֵר למשיחי" ויונתן תרגם מלכו, וכן תרגם אונקלוס ונירם ומלכו."
- מצודת דוד: ניר - ר"ל מלך מושל וכה"א ערכתי נר למשיחי (תהלים קל"ב) ויקרא המלך כן על שם שמשפיע ומאיר ובאורו נראה אור.
- מצודת ציון: ניר - כמו נר ור"ל מלכות.
- רלב"ג: ניר בירושלם - ניר הוא הארץ הנעבדת באופן שיהיו הצמחים אשר בה פרים ובזה יאמר כי לולא דוד לא היה השם יתברך נותן לו בירושלם זרע שימשול בו להעמיד את ירושלם והוא אסא.
[עריכה] נִיר ג
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ניר |
| הגייה* | nir |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- חורים בקורת הנול בהם מעבירים את חוטי השתי.
-
- "אבות מלאכות ארבעים חסר אחת ... והעושה שתי בתי נירין" (שבת עג א).
-