חרשה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

תוכן עניינים 1 חֻרְשָׁה (גם: חָרְשָׁה, חֹרְשָׁה) 1.1 גיזרון 1.2 מובאות נוספות 1.3 מילים נרדפות 1.4 תרגום 1.5 ראו גם

[עריכה] חֻרְשָׁה (גם: חָרְשָׁה, חֹרְשָׁה)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חורשה
הגייה*	khursha (גם: khorsha)
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ח־ר־ש
דרך תצורה	משקל קֻטְלָה (גם: קָטְלָה)
נטיות	ר' חֻרְשׁוֹת (גם: חֹרְשוֹת)

1. קבוצת עצים, חורש.

   • קיימנו את מסיבת יום ההולדת בחורשה.
   • "נַחַל, גֶּשֶׁר, חֹרְשָׁה, גָּיְא – טוּסָה, נֶשֶׁר, אֵין לִי פְּנָי!" ("המכונית", חיים נחמן ביאליק)
   • "חֹרְשַׁת הָאֵקָלִיפְּטוּס, הַגֶּשֶׁר, הַסִּירָה וְרֵיחַ הַמַּלּוּחַ עַל הַמַּיִם." ("חורשת האקליפטוס", נעמי שמר)
   • "וַיַּרְא דָּוִד כִּי יָצָא שָׁאוּל לְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשׁוֹ וְדָוִד בְּמִדְבַּר זִיף בַּחֹרְשָׁה" (שמואל א, כג, טו)

[עריכה] גיזרון

• מחורש. המילה המקראית חֹרְשָׁה (בחולם ובמלעיל) מופיעה רק בארבעה פסוקים כמעט רצופים בספר שמואל. משמעה שם אינו ברור: יש המפרשים אותה כשם של מקום, ויש המפרשים אותה כחורש, יער. בלשון חז"ל נעשה שימוש במילה הארמית חוּרְשָׁא. בלשון העת חדשה נהוגה הצורה בקובוץ ובסיומת ה"א - חֻרְשָׁה - שהיא כתיב עברי לצורה הארמית־חז"לית ומושפעת מכתיב המילה התנ"כית.

[עריכה] מובאות נוספות

• "וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּחֹרְשָׁה" (שמואל א, כג, יח)
• "וַיַּעֲלוּ זִפִים אֶל שָׁאוּל הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ בַמְּצָדוֹת בַּחֹרְשָׁה בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה אֲשֶׁר מִימִין הַיְשִׁימוֹן" (שמואל א, כג, יט)
• "רב נחמן לישנא חורי לחורשא של קנים ולא היה אדם יכול להכנס בה" (שיר השירים רבה, פרשה א', סימן ח')

[עריכה] מילים נרדפות

• חורש

[עריכה] תרגום

• אנגלית: wood‏, grove‏‏‏‏‏

[עריכה] ראו גם

• יער