מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משרה
הגייה * misra
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׂ־ר־ר
דרך תצורה משקל מִקְטָלָה
נטיות מִשְׂרַת־, ר׳ מִשְׂרוֹת
לשון המקרא תפקיד חשוב . מינוי למעמד שלטוני .
”כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ בֵּן נִתַּן-לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל-שִׁכְמוֹ [...] לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין-קֵץ עַל-כִּסֵּא דָוִד וְעַל-מַמְלַכְתּוֹ...“ (ישעיהו ט , פסוקים ה – ו ) "וְהוּא אֶחָד, וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה / בְּלִי רֵאשִׁית, בְּלִי תַכְלִית, וְלוֹ הָעוֹז וְהַמִּשְׂרָה " (אדון עולם ) ”כלומר, איך בוראים פועלים מחנוונים, תגרנים, סרסורים, נושאי משרות קטנות עם גדולות, בעלי מקצועות חופשיים וכדומה, במקום שיש אפשרות לעשות עסקים טובים "שאחרים" יהיו בהם הפועלים – ואז הלא תהיה אפשרות כזאת – ולחיות "ככל האדם"?“ (על המעשי והדמיוני א"ד גורדון , בפרויקט בן יהודה ) המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בצמד הפסוקים לעיל.[1]
משורש שַׂר . במקרא יש מפרשים השררה של המוטלת עליו, ויש מפרשים השררה של מי שהטיל על שכמו את המשרה. מילים נרדפות [ עריכה ] לשון המקרא יש לשכתב פירוש זה ”מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל-מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.“ (במדבר ו , פסוק ג ) לשון חז"ל מים ששרו בהם פשתן וריחם רע.
”אֲבָל לֹא יִתְכַּסֶּה, לֹא בְמַיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה , עַד שֶׁיַּטִּיל לְתוֹכָן מַיִם.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ג, משנה ה ) ”מַכְנִיס אָדָם פֵּרוֹתָיו מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים וְשׁוֹלֶה פִשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֹאבַד...“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ב, משנה ג ) ”מַרְחִיקִין אֶת הַמִשְׁרָה מִן הַיָרָק, וְאֶת הַכְּרִישִׁין מִן הַבְּצָלִים, וְאֶת הַחַרְדָּל מִן הַדְּבוֹרִים; רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בַּחַרְדָּל.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ב, משנה י ) המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.[1]
דעת יחיד של מנחם (רבו של רש"י ומובא ברשב"ם) שהמילה מן שֵׁרֵת .
