מעמד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Filenew.png יש להוסיף לערך זה את ההומוגרפים: מְעַמֵּד, מֻעֲמָד.

מַעֲמָד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעמד
הגייה* ma'amad
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־מ־ד
דרך תצורה משקל מַקְטָל
נטיות ר' מַעֲמָדוֹת, מַעֲמַד־, מַעֲמָדוֹת־
  1. ארכאי מקום שאדם עומד בו. בפרט, מקום קבוע הנגזר מתפקידו.
    • "וְהַמְשֹׁרֲרִים בְּנֵי אָסָף עַל מַעֲמָדָם כְּמִצְוַת דָּוִיד וְאָסָף וְהֵימָן וִידֻתוּן חוֹזֵה הַמֶּלֶךְ, וְהַשֹּׁעֲרִים לְשַׁעַר וָשָׁעַר" (דברי הימים ב׳ ל״הפסוק ט״ו)
    • "כִּי מַעֲמָדָם לְיַד בְּנֵי אַהֲרֹן לַעֲבֹדַת בֵּית יְהוָה עַל הַחֲצֵרוֹת וְעַל הַלְּשָׁכוֹת וְעַל טָהֳרַת לְכָל קֹדֶשׁ" (דברי הימים א׳ כ״גפסוק כ״ח)
    • "וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד משרתו [מְשָׁרְתָיו] וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה" (מלכים א׳ י׳פסוק ה׳)
    • הֲיֶשׁ לִי מַעֲמָד אִם תֶּהְדְּפֵנִי? וְאִם לִי מַהֲלָךְ אִם תַּעְצְרֵנִי? "רְשִׁיּוֹת", רבי יהודה הלוי
  2. מקומו של אדם בדרוג חברתי, מקצועי, פוליטי וכדומה, או כלל האנשים הנמצאים בדרוג זה.
    • ...ובאותו זמן לשאוף, שתיקון ייעשה לא על-ידי נצחונו של מעמד אחד על כל השאר, אלא על-ידי הסכם בין כל המעמדות "מעמד", זאב ז'בוטינסקי
    • וגם מצב השקפת כותבי העתים לבני ישראל, שונה לפי מעמד אחיהם בארצות מושבותיהם "לראשית השנה" מתוך עיתון "הכרמל", שנה ז', גיליון א, שמואל יוסף פין
    • אנשים עניים הם מהמעמד הנמוך.
    • תואר אצולה הוא מעמד המוענק בירושה.
    • גם רופא מומחה במעמדי יכול לטעות.
  3. (במילה "במעמד") נוכחות.
  4. התכנסות של אנשים, לרוב בארוע חגיגי או בעל חשיבות רבה.
  5. מתקן שמשמש להעמדה ולתצוגה של חפצים.
    • על המעמד הזה מניחים את המתנות.

גיזרון[עריכה]

  • במקרא בעיקר במשמעות "מקום הקבוע לעמוד בו". אולי, להוציא הפסוק "וַהֲדַפְתִּיךָ מִמַּצָּבֶךָ וּמִמַּעֲמָדְךָ יֶהֶרְסֶךָ" (ישעיהו כ״בפסוק י״ט). אך גם כאן נקל לפרש זאת כהרחבה מטפורית של המשמעות היסודית: מקום עמידה.
  • "במעמד" במשמעות "בנוכחות" מופיע תדיר כבר בתלמוד.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


השורש עמד

מְעֻמָּד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעמד
הגייה* me'umad
חלק דיבר תואר־הפועל
מין זכר
שורש ע־מ־ד
דרך תצורה משקל מְפֻעָל (בינוני של פֻּעַל) – אך עיינו בגיזרון
נטיות
  1. ארכאי בעמידה.
    • "פרומקין, אשר דבר את דבריו עד כה מעומד ובמנוחה שלמה, הפסיק פתאם ויחל להתהלך בחדר"

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה מְעֻמָּד בלשון חכמים, כפי שהיא באה לידי ביטוי במסורת ההגייה והניקוד האשכנזית של הצורה "מעומד" שבמשנה. במסורת הספרדית מבוטאת המילה מֵעֹמֶד (במלעיל), ובמסורת התימנית – מֵעוֹמֵד. מבחינה פורמלית שקולה הצורה מְעֻמָּד במשקל מְפֻעָל, צורת בינוני נסתר של בניין פֻּעַל; אך לאמתו של דבר, מסתבר כי ניקוד המילה המקורי היה מֵעוֹמֵד (= מִן עוֹמֵד), בהתאם למסורת התימנית, וכך מנוקדת המילה בכתבי יד מדויקים. למבנה תחבירי זה של מן + בינוני יש מקבילה בארמית הגלילית. במסורת אשכנז נשתכח מבטאה המקורי של המילה, והכתיב "מעומד" התפרש כצורת מְפֻעָל ונוקד בהתאם. כיוצא בו: מִיּוֹשֵׁב ולא מְיֻשָּׁב.[1]

ניגודים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. יחזקאל קוטשר, "מחקרים בארמית הגלילית", תרביץ כב (תשי"א), 190–192


השורש עמד