שרת

שֵׁרֵת

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שירת
שורש וגזרה	שׁ־ר־ת, שלמים
בניין	פִּעֵל

1. עשה דבר למען מישהו אחר, סיפק צרכיו של אחר.

   • "כבוד גדול הוא לנו לקבל אצלנו אורח חשוב ונכבד כל־כך, ועתה אהלינו אהליך הם, ואנו עבדיך לשרת אותך" ("לילה ויום בין בידואים", מאיר דיזנגוף)
   • "וַיִּמְצְאוּ אֶת־אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ...וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ" (מלכים א א, ד)
   • "הַקְרֵב אֶת־מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ" (במדבר ג, ו)

2. עסק בתפקיד ציבורי.

   • דודי שירת עד לא מזמן כגזבר בקיבוץ.

3. לשון הדיבור שימש כחייל בצבא.

   • א: "איפה שירַתָּ? במודיעין?"
     ב: מה פתאום, שירַתִּי בצנחנים!"

4. עבד אלהים, ובעיקר: עסק בתפקיד שתכליתו עבודת אלהים, לרוב בְּמקדש.

   • "וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא־וּבָנָיו עַד־עוֹלָם לְהַקְטִיר לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד־עוֹלָם" (דברי הימים א כג, יג)
   • "וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל־ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת־שֵׁם ה' לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים" (ישעיהו נו, ו)

צירופים

• שירת בקודש

מילים נרדפות

• כיהן (2)
• שימש (1)

תרגום

• אנגלית: serve‏‏‏‏
• ערבית: خدم‏‏‏‏

ראו גם

• משרת
• שירות

השורש שׁרת

השורש שׁ־ר־ת הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

שׁ־ר־ת	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
נִפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִפְעִיל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הֻפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פִּעֵל	שֵׁרֵת	מְשָׁרֵת	יְשָׁרֵת	שָׁרֵת	לְשָׁרֵת
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-

הערה

• בבניין פיעל הפעלים בעבר נסתר מנוקדים בצירי בהברתם השנייה, כגון דִּבֵּר, לִמֵּד, שִׁבֵּר. כשע' הפועל או ל' הפועל היא רי"ש, יש הנוקטים פתח בין הפועל, כגון סֵרַב, בֵּרַךְ, שֵׁרַת, תֵּאַר. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 54)[1]

שָׁרָת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שרת
הגייה*	sharat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ר־ת
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר' שָׁרָתִים; שָׁרַת־, ר' שָׁרָתֵי־; נ' שָׁרָתִית, נ"ר שָׁרָתִיּוֹת

1. אדם האחראי על התחזוקה או על הניקיון במוסד מסוים.

   • השרת ניקה את הכיתות בבית הספר לאחר תום הלימודים.

2. מחשב המספק שירות למחשב או למחשבים אחרים באמצעות חיבור רשת.

   • האתר הושבת כיוון שהשרת שלו קרס.

צירופים

• תכנת שרת

מילים נרדפות

• אב בית (1)
• שמש (1)

תרגום

• אנגלית: janitor‏‏‏‏ (1), server‏‏‏‏ (2)
• ערבית: مزوِد‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• אינטרנט
• מחשבים
• תחזוקה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שרת (2)

השורש שׁרת

השורש שׁ־ר־ת הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

שׁ־ר־ת	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
נִפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִפְעִיל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הֻפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פִּעֵל	שֵׁרֵת	מְשָׁרֵת	יְשָׁרֵת	שָׁרֵת	לְשָׁרֵת
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-

הערה

• בבניין פיעל הפעלים בעבר נסתר מנוקדים בצירי בהברתם השנייה, כגון דִּבֵּר, לִמֵּד, שִׁבֵּר. כשע' הפועל או ל' הפועל היא רי"ש, יש הנוקטים פתח בין הפועל, כגון סֵרַב, בֵּרַךְ, שֵׁרַת, תֵּאַר. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 54)[2]

שָׁרֵת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שרת
הגייה*	sharet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ר־ת
דרך תצורה	מקור של בניין פיעל
נטיות

1. עבודת קודש, פעולות טקסיות הנעשות כחלק מעבודת אלהים.

   • "וְלָקְחוּ אֶת־כָּל־כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ־בָם בַּקֹּדֶשׁ" (במדבר ד, יג)
   • "וּכְכַלּוֹתָם הֵבִיאוּ...אֶת־שְׁאָר הַכֶּסֶף, וַיַּעֲשֵׂהוּ כֵלִים לְבֵית־ה' כְּלֵי שָׁרֵת וְהַעֲלוֹת וְכַפּוֹת וּכְלֵי זָהָב וָכָסֶף" (דברי הימים כד, יד)

צירופים

• בגדי שרת
• כלי שרת
• מלאך שרת

מילים נרדפות

• פולחן

ראו גם

• מצווה
• מקדש

השורש שׁרת

השורש שׁ־ר־ת הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

שׁ־ר־ת	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
נִפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִפְעִיל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הֻפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פִּעֵל	שֵׁרֵת	מְשָׁרֵת	יְשָׁרֵת	שָׁרֵת	לְשָׁרֵת
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-

הערה

• בבניין פיעל הפעלים בעבר נסתר מנוקדים בצירי בהברתם השנייה, כגון דִּבֵּר, לִמֵּד, שִׁבֵּר. כשע' הפועל או ל' הפועל היא רי"ש, יש הנוקטים פתח בין הפועל, כגון סֵרַב, בֵּרַךְ, שֵׁרַת, תֵּאַר. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 54)[3]