כליה
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
[עריכה] כִּלְיָה
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
כליה |
| הגייה* |
kilya |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' כְּלָיוֹת |
- אבר להפרשת השתן בגופם של בני אדם ויונקים אחרים. בהשאלה: מקומו של המצפון[1].
-
- "וְאֶת הַחֲלָבִים מִן הַשּׁוֹר וּמִן הָאַיִל הָאַלְיָה וְהַמְכַסֶּה וְהַכְּלָיֹת וְיֹתֶרֶת הַכָּבֵד." (ויקרא ט – פסוק יט)
- "אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי" (תהלים טז – פסוק ז)
- שתי כליות בגוף האדם בצד הגבי של הבטן.
- ↑ אצל הקדמונים הכליה היא מקור העצה והדעת: "מהיכן למד את התורה? אלא זימן לו הקדוש ברוך שתי כליותיו כמין שני רבנים והיו נובעות ומלמדות אותו תוררה וחכמה." (בראשית רבה, פרשה סא, סימן א); "תנו רבנן: שתי כליות יש בו באדם, אחת יועצתו לטובה ואחת יועצתו לרעה." (בבלי, מסכת ברכות – דף סא, עמוד א).
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] כְּלָיָה
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
כליה |
| הגייה* |
klaya |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
כ־ל־ה |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- אבדן, השמדה.
-
- לשון חז"ל לפי שורש מקראי.