כליה
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] כִּלְיָה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כליה |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' כְּלָיוֹת |
- אבר להפרשת השתן בגופם של בני אדם ויונקים אחרים. בהשאלה: מקומו של המצפון[1].
-
- וְאֶת הַחֲלָבִים מִן הַשּׁוֹר וּמִן הָאַיִל הָאַלְיָה וְהַמְכַסֶּה וְהַכְּלָיֹת וְיֹתֶרֶת הַכָּבֵד. (ויקרא ט יט)
- אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי. (תהילים טז ז)
- שתי כליות בגוף האדם בצד הגבי של הבטן.
-
[עריכה] הערה
- ↑ אצל הקדמונים הכליה היא מקור העצה והדעת: מהיכן למד את התורה? אלא זימן לו הקדוש ברוך שתי כליותיו כמין שני רבנים והיו נובעות ומלמדות אותו תוררה וחכמה. (בראשית רבה, חיי שרה, פרשה סא, סימן א); תנו רבנן: שתי כליות יש בו באדם, אחת יועצתו לטובה ואחת יועצתו לרעה. (תלמוד בבבלי, ברכות, דף סא, עמוד א).
[עריכה] תרגום
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "כליות" מתוך האנציקלופדיה הרפואית הלכתית, באתר מכון שלזינגר
[עריכה] כְּלָיָה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כליה |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | כ־ל־ה |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- אבדן, השמדה.
-
- נתחייבו שונאיהם של ישראל כלייה (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף סג, עמוד א)
-
[עריכה] גיזרון
- לשון חז"ל לפי שורש מקראי.
[עריכה] ראה גם
[עריכה] תרגום
- אנגלית: extinction, destruction