כלה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

תוכן עניינים 1 כַּלָּה 1.1 גיזרון 1.2 צירופים 1.3 תרגום 1.3.1 1 1.3.2 2 1.4 ראו גם 2 כָּלָה א 2.1 תרגום 3 כִּלָּה א 3.1 ניגודים 3.2 צרופים 3.3 תרגום 4 כִּלָה ב 4.1 מליפ נרדפות 4.2 תרגום 5 כָּלָה ב 5.1 ראה גם 5.2 צירופים 5.3 תרגום

[עריכה] כַּלָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כלה
הגייה*	kala
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	כ־ל־ל ב
דרך תצורה
נטיות	ר' כַּלּוֹת; כַּלַּת־, ר' כַּלּוֹת־

1. אשה העומדת להנשא בחתונה.

   • "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה" (ירמיהו לג, יא)

2. אשתו של הבן ביחס להוריו.
3. כינוי לתורה.

[עריכה] גיזרון

• למילה מקבילות בשפות שמיות רבות בכמה משמעויות - אכדית: kallatu (אישה בכלולותיה, אשת הבן או גיסה), אוגריתית: kl-t (אישה בכלולותיה או אשת הבן), סוקריטית: kelán (ארוסה), ארמית גלילית: כַּלְתָּא, ארמית מנדעית: kalta (אישה בכלולותיה או אשת הבן), תדמורית: כלה (אשת הבן).

[עריכה] צירופים

• הכנסת כלה
• ירחי כלה
• שבת כלה

[עריכה] תרגום

[עריכה] 1

• אנגלית: bride‏‏‏‏
• יידיש: כּלה‏‏‏‏
• ספרדית: novia‏‏‏‏
• רוסית: невеста‏‏‏‏

[עריכה] 2

• אנגלית: daughter in law‏‏‏‏

[עריכה] ראו גם

• ארוס
• רווק

[עריכה] כָּלָה א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	כלה
שורש וגזרה	כ־ל־ה, נחי ל"ה
בניין	פָּעַל (קל)

1. נגמר, בא לידי סיום, הושלם.

   • "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָו" (מלכים א' ו לח)
   • "דַּע כִּי כָלְתָה הָרָעָה מֵעִמּוֹ" (שמואל א' כ ז)

2. לא נותר ממנו, אזל, נשמד.

   • "וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת" (בראשית כא טו)
   • "וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב יִכְלוּ" (ירמיהו טז ד)
   • הדינוזאורים כלו מן הארץ לפני ששים וחמשה מליוני שנים.

[עריכה] תרגום

• אנגלית: determined‏, was finished‏‏‏‏‏ (1), terminated‏, spent, ‏‏consumed‏‏‏ (2)

[עריכה] כִּלָּה א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	כילה
שורש וגזרה	כ־ל־ה, נחי ל"ה
בניין	פִּעֵל

1. סים, הביא לידי גמר.

   • "וַיֵּלֶךְ אדני כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ" (בראשית יח, כג)
   • "כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרָיִם" (בראשית מג, ב)

2. בלשון המקרא הביא לאבדן מוחלט.

   • "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע" (במדבר טז, כא)

[עריכה] ניגודים

• החל (1)

[עריכה] צרופים

• מהחל ועד כלה (1)

[עריכה] תרגום

• אנגלית: finish‏, consume, ‏terminate‏, end‏‏‏ (1), exterminate‏‏‏‏‏ (2)

[עריכה] כִּלָה ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כילה
הגייה*	kila
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	כ־ל־ל א (?)
דרך תצורה
נטיות	ר' כִּלוֹת

1. כסוי, וילון, חופה, עטיפה מעל המִטה להגן מפני יתושים וחרקים אחרים.

   • "אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן. (שיר השירים ג ט) זה העולם שהוא עשוי כמין כִּלה" (במדבר רבה, נשא, פרשה יב, סימן ד)
   • "אמר רב, אמר שמואל: מותר לישון בכילה בסוכה" (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף י, עמוד ב)
   • ישנו תחת כילות כי היו שם המון יתושים.

[עריכה] מליפ נרדפות

• אפיריון

[עריכה] תרגום

• אנגלית: veil‏, canopy‏‏‏‏

[עריכה] כָּלָה ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כלה
הגייה*	kala
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	כ־ל־ה א
דרך תצורה
נטיות

1. אבדן, השמדה (לרב בצרוף "לעשות כלה").

   • "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם אַךְ אֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה" (ירמיהו ל יא)

2. החלטה.

   • "וַיֵּדַע יְהוֹנָתָן כִּי כָלָה הִיא מֵעִם אָבִיו לְהָמִית אֶת דָּוִד" (שמואל א' כ לג)

[עריכה] ראה גם

• כלות
• כליה

[עריכה] צירופים

• כלה ונחרצה

[עריכה] תרגום

• אנגלית: extermination‏, full end‏‏‏‏‏ (1), determination‏‏‏‏‏ (2)