כלה
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
כלה |
| הגייה* |
kala |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
כ־ל־ל ב |
| דרך תצורה |
משקל קַלָּה |
| נטיות |
ר' כַּלּוֹת; כַּלַּת־, ר' כַּלּוֹת־ |
- אשה העומדת להנשא בחתונה.
-
- אשתו של הבן ביחס להוריו.
- כינוי לתורה.
- למילה מקבילות בשפות שמיות רבות בכמה משמעויות - אכדית: kallatu (אישה בכלולותיה, אשת הבן או גיסה), אוגריתית: kl-t (אישה בכלולותיה או אשת הבן), סוקריטית: kelán (ארוסה), ארמית גלילית: כַּלְתָּא, ארמית מנדעית: kalta (אישה בכלולותיה או אשת הבן), תדמורית: כלה (אשת הבן).
- שורש זה מחולק לשלושה שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
- כ־ל־ל א - כניסה אל הכלל.
- כ־ל־ל ב - הכתרה או נישואין.
- כ־ל־ל ג - הקרבת קרבן.
[עריכה] כָּלָה א
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
כלה |
| שורש וגזרה |
כ־ל־ה, נחי ל"ה |
| בניין |
פָּעַל (קל) |
- נגמר, בא לידי סיום, הושלם.
-
- "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָו" (מלכים א ו – פסוק לח)
- "דַּע כִּי כָלְתָה הָרָעָה מֵעִמּוֹ" (שמואל א כ – פסוק ז)
- לא נותר ממנו, אזל, נשמד.
-
- "וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת" (בראשית כא – פסוק טו)
- "וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב יִכְלוּ" (ירמיהו טז – פסוק ד)
- הדינוזאורים כלו מן הארץ לפני ששים וחמשה מליוני שנים.
[עריכה] כִּלָּה א
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
כילה |
| שורש וגזרה |
כ־ל־ה, נחי ל"ה |
| בניין |
פִּעֵל |
- סים, הביא לידי גמר.
-
- "וַיֵּלֶךְ אדני כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ" (בראשית יח – פסוק לג)
- "כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרָיִם" (בראשית מג – פסוק ב)
- לשון המקרא הביא לאבדן מוחלט.
-
- "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע" (במדבר טז – פסוק כא)
[עריכה] כִּלָה ב
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
כילה |
| הגייה* |
kila |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
כ־ל־ל א (?) |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' כִּלוֹת |
- כסוי, וילון, חופה, עטיפה מעל המִטה להגן מפני יתושים וחרקים אחרים.
-
- "אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן. (שיר השירים ג ט) זה העולם שהוא עשוי כמין כִּלה" (במדבר רבה, נשא, פרשה יב, סימן ד)
- "אמר רב, אמר שמואל: מותר לישון בכילה בסוכה" (בבלי, מסכת סוכה – דף י, עמוד ב)
- ישנו תחת כילות כי היו שם המון יתושים.
[עריכה] מליפ נרדפות
[עריכה] כָּלָה ב
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
כלה |
| הגייה* |
kala |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
כ־ל־ל א |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- אבדן, השמדה (לרב בצרוף "לעשות כלה").
-
- "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם אַךְ אֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה" (ירמיהו ל – פסוק יא)
- החלטה.
-
- "וַיֵּדַע יְהוֹנָתָן כִּי כָלָה הִיא מֵעִם אָבִיו לְהָמִית אֶת דָּוִד" (שמואל א כ – פסוק לג)