כובע

תוכן עניינים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כובע
הגייה^*	kova (אך ראו הערה)
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר' כּוֹבָעִים; כּוֹבַע־, ר' כּוֹבְעֵי־; כּוֹבָעִי, כּוֹבַעֲכֶם, כּוֹבָעַי, קוֹבְעֵיכֶם

כובעים רבים

פריט לבוש העשוי בדרך־כלל מבד, עור או קש, המשמש בעיקר להגנה מפני השמש, אך גם למטרות אפנתיות או כחלק מִמדים אחידים של ארגון.
- דני, חבוש מיד את הכובע אחרת תתייבש!
- ראי איזה כובע יפה קניתי בדוכן.
- שוטרי משטרת ישראל חייבים ללבוש בזמן עבודתם מדים אחידים וכן לחבוש כובע מיוחד.
לשון המקרא קובע, כיסוי ראש עשוי מתכת המשמש להגנה, בעיקר בעת קרב.
- "וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל־רֹאשׁוֹ, וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ" (שמואל א, יז, ה)
- "וַיָּכֶן לָהֶם עֻזִּיָּהוּ לְכָל־הַצָּבָא מָגִנִּים וּרְמָחִים וְכוֹבָעִים וְשִׁרְיֹנוֹת וּקְשָׁתוֹת וּלְאַבְנֵי קְלָעִים" (דברי הימים ב, כו, יד)
- "אִסְרוּ הַסּוּסִים וַעֲלוּ הַפָּרָשִׁים וְהִתְיַצְּבוּ בְּכוֹבָעִים, מִרְקוּ הָרְמָחִים לִבְשׁוּ הַסִּרְיֹנֹת" (ירמיהו מו, ד)

ערך בוויקיפדיה: כובע

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כובעים