”רואה אני את עצמי על משכבי בשלום תחת חופת כרפס ותכלת, אחוז בחבלי בוץ על ידי ורגלי, ועטרת-שלפוחית גדולה כעין הקרח הנורא בראשי, ומשרתים לבושי לבנים משמשים אותי בגבורה, מושיבים אותי באמבטי של שיש ומרמרא ונגידין עלי זרמי מים דלוחים ואפרסמון.“ (סוסתי, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
”לא שהיתי הרבה ועליתי על העגלה שלי והלכתי לדרכי, אני בראש ואלתר אחרי, כשהוא יושב לו בעגלה תחת חופה של מחצלאות בלות, והאופנים של מרכבתו מרוסקי הידות, מהודקי חבלים ומשונים בשיעור קומתם, מתנדנדים על הסדנות ומתרעשים בקול.“ (ספר הקבצנים, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
לשון המקרא חדר שבו היו נמצאים החתן והכלה בשבעת ימי המשתה.
הרב רפאל הירש טוען בספרו על התורה (בראשית, פ' ויחי) כי חופה הוא מן חפף בהוראת מכסה, כיסוי. כמו שנאמר "חופף עליו כל היום", שפירושו מכסה הוא בכיסוי ובכך מגן עליו כל היום.