יקוש

יָקוֹשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יקוש
הגייה^*	Yakosh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־ק־שׁ
דרך תצורה	משקל קָטוֹל
נטיות	ר׳ יָקוֹשִׁים; יָקוֹשׁ־, ר׳ יָקוֹשֵׁי־

לשון המקרא אדם אשר עוסק בִּתְפיסת בעלי-חיים או בהריגתם.
- ”צֹפֶה אֶפְרַיִם, עִם-אֱלֹהָי; נָבִיא פַּח יָקוֹשׁ, עַל כָּל דְּרָכָיו מַשְׂטֵמָה, בְּבֵית אֱלֹהָיו“ (הושע ט, פסוק ח)

השורש י־ק־שׁ הוא שורש מגזרת נפ"יו הנוטה לפי משקל "פָעֹל".

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יקוש
הגייה^*	Yakush
חלק דיבר	תואר, שם-עצם
מין	זכר
שורש	י־ק־שׁ
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	ר׳ יְקוּשִׁים; נ׳ יְקוּשָׁה; נ"ר יקוּשׁוֹת

[מליצה] לָכוּד, מצוי במלכודת.
- "רְאֵה נָא בַעֲמַל עַבְדָּךְ וְעָנְיוֹ/ וְכִי נַפְשׁוֹ כְּמוֹ דָאָה יְקוּשָׁה –/ וְאֶהְיֶה לָךְ לְעוֹלָמִים לְעֶבֶד" ("כאבי רב"/ רבי שלמה אבן גבירול)
- "וְשָׁבִים אֶל אֲחוֹרֵיהֶם וּבוֹשִׁים,/ וְאֻקְיָנוֹס לְפָנֶיךָ לְמָנוֹס,/ וְאֵין מִבְרָח לְךָ כִּי אִם יְקוּשִׁים!" (מתוך המקבץ: "מִכֶּבֶל עֲרָב", שיר ג'/ ריה"ל)
- החסידה הייתה יְקוּשָׁה ברשתו של היָקוּשׁ.
לשון המקרא צַיָּד.
- ”הִנָּצֵל, כִּצְבִי מִיָּד; וּכְצִפּוֹר, מִיַּד יָקוּשׁ“ (משלי ו, פסוק ה)
- ”כִּי הוּא יַצִּילְךָ, מִפַּח יָקוּשׁ; מִדֶּבֶר הַוּוֹת“ (תהילים צא, פסוק ג)
- ”וְיָקְשָׁן יָלַד, אֶת-שְׁבָא וְאֶת-דְּדָן; וּבְנֵי דְדָן, הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּים“ (בראשית כה, פסוק ג)

למשמעות (1):

למשמעות (2):

למשמעות (1):

למשמעות (1):

למשמעות (2):

השורש י־ק־שׁ הוא שורש מגזרת נפ"יו הנוטה לפי משקל "פָעֹל".

↑ "...בשדה התעופה בלוד רכן בן גוריון אל אורחו ובשאלתו הפתאומית טמן לו פח יקוש..." / מיכאל זוהר-בן גוריון עמ':1349