יום הדין

תוכן עניינים

ביהדות שם נרדף לראש השנה וליום הכיפורים.
- "לִקְרֹעַ שַׁלְוָתְךָ כִּקְרֹעַ קוֹל שׁוֹפָר / שְׁמֵי יוֹם הַדִּין... וְלוּ בִּמְחִיר חָיָּי..." ("מכתב", רחל)
בכמה דתות אחרות יום בתאריך בלתי ידוע בעתיד בו האל ישפוט את בני האדם ויכרית את הרשעים מהעולם.
- הנוצרים והמוסלמים מאמינים שביום הדין המתים יקומו לתחייה, וכל בני האנוש ישפטו וישלחו לגן העדן או לגיהנום.

השם יום הדין אינו מופיע במקרא, אך את הפסוקים "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ; כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב" (תהלים פא, ד־ה) פירשו חז"ל באופן הבא: "באחד בתשרי ראש השנה לשנים, למאי הלכתא? [...] רב נחמן בר יצחק אמר: לדין. דכתיב (דברים יא, יב) מראשית השנה ועד אחרית שנה - מראשית השנה נידון מה יהא בסופה. ממאי דתשרי הוא - דכתיב (תהלים פא, ד) תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, איזהו חג שהחדש מתכסה בו - הוי אומר זה ראש השנה וכתיב (תהלים פא, ה) כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ח', עמודים א'-ב'). פירוש זה מציג את האמונה הרווחת במסורת היהודית, שלפיה בראש השנה וביום הכיפורים עומדים בני האדם למשפט בפני אלוהים.

"ואימת־הקֹדש, אשר רבצה על יום הדין הקדוש מאז הבקר, עברה מעט־מעט כלה" ("ביער", דוד פרישמן)
"אחרי כן ניגש אל השולחן, המכוסה מפה צחורה לכבוד יום הדין ובקצהו סדורות הכן מנורות־כסף" ("סעודה מפסקת", אורי ניסן גנסין)
"בערב יום־הדין, שבו יתקעו בשופרות בכל מקום מושב בני־יעקב" ("גרי רחוב", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)

ערך בוויקיפדיה: יום הדין

השורש ד-ו-ן הוא שורש מגזרת נחי ע"ו, ולעתים נוטה בגזרת נחי ע"י.

ד-ו-ן	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	דָּן	דָּן	יָדוּן או יָדִין	דּוּן	לָדוּן או לָדִין
נִפְעַל	נָדוֹן או נִדּוֹן	נָדוֹן או נִדּוֹן	יִדּוֹן	הִדּוֹן	לְהִדּוֹן
הִפְעִיל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הֻפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פִּעֵל	דִּיֵּן	מְדַיֵּן	יְדַיֵּן	דַיֵּן	לְדַיֵּן
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְדַּיֵּן או הִדַּיֵּן	מִתְדַּיֵּן או מִדַּיֵּן	יִתְדַּיֵּן או יִדַּיֵּן	הִתְדַּיֵּן או הִדַּיֵּן	לְהִתְדַּיֵּן או לְהִדַּיֵּן