דעה
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] דֵּעָה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דעה |
| הגייה* | de'a |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | י־ד־ע |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' דֵּעוֹת; דַּעַת־, ר' דֵּעוֹת־ |
- מחשבה אישית אשר גובשה לגבי נושא או סוגיה מסוימת.
-
- לדעתי עם גישה כזו לא תוכל להגיע רחוק.
- אני מכבד את דעותיו, אך אינני מסכים עמו.
- "כִּי אָמְנָם לֹא שֶׁקֶר מִלָּי תְּמִים דֵּעוֹת עִמָּךְ" (איוב לו, ד)
-
- ספרותי חָכְמָה, תבונה.
-
- "אִם אֵין לִבּוֹתֵיכֶם עֲרֵלִים, / וְיֵשׁ בְּקָדְקָדְכֶם מְעַט דֵּעָה" ("לבנות שפיה", חיים נחמן ביאליק)
- "אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה וְאֶת מִי יָבִין שְׁמוּעָה גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם" (ישעיהו כח, ט)
-
[עריכה] מובאות נוספות
[עריכה] 2
- "וּמַה־יַּעֲשֶׂה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה? / לִהְיוֹת גּוֹבֶה הַמַּס לֹא יֵדַע לְשׁוֹן הַמְּדִינָה" ("קוצו של יוד", יהודה ליב גורדון)
- "וְנָתַתִּי לָכֶם רֹעִים כְּלִבִּי וְרָעוּ אֶתְכֶם דֵּעָה וְהַשְׂכֵּיל" (ירמיהו ג, טו)
- "וְאָמְרוּ אֵיכָה יָדַע אֵל וְיֵשׁ דֵּעָה בְעֶלְיוֹן" (תהלים עג, יא)
[עריכה] צירופים
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] ניגודים
[עריכה] תרגום
- אנגלית: opinion (1), wisdom (2)
- ערבית: رأي (1), نِحْلَة (1), حكمة (2)
- צרפתית: opinion (1), avis (1)
[עריכה] ראו גם
השורש י־ד־ע הוא שורש מגזרת חסרי פ"י.
[עריכה] נטיות הפעלים
| י־ד־ע | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | יָדַע | יוֹדֵעַ (בינוני פעול: יָדוּעַ) | יֵדַע | דַּע | לָדַעַת |
| נִפְעַל | נוֹדַע | נוֹדָע | יִוָּדַע | הִוָּדַע | לְהִוָּדַע |
| הִפְעִיל | הוֹדִיעַ | מוֹדִיעַ | יוֹדִיעַ | הוֹדַע | לְהוֹדִיעַ |
| הֻפְעַל | -אין- | מוּדָע | -אין- | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | יִדַּע | מְיַדֵּעַ | יְיַדֵּעַ | יַדֵּעַ | לְיַדֵּעַ |
| פֻּעַל | יֻדַּע | מְיֻדָּע | יְיֻדַּע | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | הִתְוַדֵּעַ | מִתְוַדֵּעַ | יִתְוַדֵּעַ | הִתְוַדֵּעַ | לְהִתְוַדֵּעַ |
[עריכה] הערות
- בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)
- ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)
- בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)