שכב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שָׁכַב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שכב
שורש וגזרה שׁ־כ־ב, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא נָח, שִׁטַּח גּוּפוֹ בִּמְלוֹאוֹ עַל מִשְׁטָח לְשֵׁם שֵׁנָה, רְגִיעָה וְכַדּוֹמֶה.
    • וַיִּשְׁכַּב שִׁמְשׁוֹן עַד-חֲצִי הַלַּיְלָה, וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר-הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזֻזוֹת...“ (שופטים טז, פסוק ג)
    • ”וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ“ (דברים ו, פסוק ז)
  2. לשון המקרא הָיָה מוּטָל, הָיָה שָׂרוּעַ.
    • שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת נַעַר וְזָקֵן, בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי נָפְלוּ בֶחָרֶב“ (איכה ב, פסוק כא)
  3. לשון המקרא בהשאלה: קִיֵּם יַחֲסֵי־מִין.
    • ”וְאֶת זָכָר-לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה: תּוֹעֵבָה הִוא“ (ויקרא יח, פסוק כב)
    • ”אָרוּר שֹׁכֵב עִם-אֵשֶׁת אָבִיו-כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו“ (דברים כז, פסוק כ)
    • וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ, שִׁכְבַת-זֶרַע, וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה; וְעֵד אֵין בָּהּ, וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה“ (במדבר ה, פסוק יג)

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

למשמעות (4):

ראו גם[עריכה]


השורש שׁכב

השורש שׁ־כ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית היות גוף במצב מאוזן פרוס לארץ
גזרה
הופיע לראשונה בלשון המקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ־כ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁכַב שׁוֹכֵב

(ב׳ פעוּל: שָׁכוּב)

יִשְׁכַּב שְׁכַב לִשְׁכַּב
נִפְעַל נִשְׁכַּב נִשְׁכָּב יִשָּׁכֵב הִשָּׁכֵב לְהִשָּׁכֵב
הִפְעִיל הִשְׁכִּיב מַשְׁכִּיב יַשְׁכִּיב הַשְׁכֵּב לְהַשְׁכִּיב
הֻפְעַל הֻשְׁכַּב מֻשְׁכָּב יֻשְׁכַּב -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערות[עריכה]

  • בבניין קל, השורש הזה הוא היחיד שבשם שפועל שלו יש פתח בעה"פ.

שֶׁכֶב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שכב
הגייה* shechev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־כ־ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל סגוליים
נטיות
אבני ריחיים – רכב ושכב.
  1. לשון חז"ל התחתונה באבני הרחיים.

מקור[עריכה]

  • לשון חז"ל, משרש מקראי

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 802
  2. sakapu II, in A Concise Dictionary of Akkadian, Jeremy Black, Andrew George, Nicholas Postgate, page 312
  3. דרך הרעיון 'גרם שישכב, השכיב', כנראה קשור לsakapu I (מקביל לעברית\ארמית סכף) שמשמעו 'הטיל לקרקע, רמס, הפיל' (גם page 312).