טור

טוּר[עריכה]

לשון המקרא פריטים המסודרים זה אחר זה בקו ישר.
- ”וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד“ (שמות כח, פסוק יז)
- ” וְאֶת הָרִמּוֹנִים אַרְבַּע מֵאוֹת לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת שְׁנַיִם טוּרִים רִמּוֹנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרוֹת“ (דברי הימים ב׳ ד, פסוק יג)
עברית חדשה קטע כתוב בעיתון.
- השר לשעבר והעיתונאי יוסי שריד שהלך אמש לעולמו, הותיר אחריו שלל טורים וזיכרונות, בהם גם פירט איך חווה מוות קליני - ותיאר איך "נפרד מהעולם" כבר אז. (חדשות 2, "כשיוסי שריד כתב: "לא תמיד כולנו יודעים איפה אנחנו חיים - ומתים"". ‏mako‏, 05/12/2015)

מקראי. כנראה מן שורש קשור לטווח מסודר. המקביל בארמית מתייחס למרחב או זמן: טורא 'טווח של מרחב או זמן'^[1], בערבית רק לזמן: ‫طَوْر‬ (טַוְר) 'שלב'.

בלשון חז"ל (ובארמית מקראית^[2]) קיימת המילה לא קשורה טור\טורא במשמע הר (טורי אמנון): היא המקביל לעברית צור (סלע גדול, פיוטית "הר") ולאוגריתית "עֿר" – הר (בחילופי צ־ט בעקבות חילופי עֿ־טֿ). עברית טורה 'צריח החומה' גם לא קשור, מקורו בצרפתית tour 'צריח'. גם לא קשור: המילה המקראית שוּר 'חומה' (ארמית שוּר), קשורה למילה שרשרת.^[3] אבל כן קשורה למילה טירה 'טור של אבנים מסביב לעיר, חומה מסביב למושב' ומשם המושב המבוצר עצמו.

↑ CAL.
↑ ”מִטּוּרָא אִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן“ (דניאל ב, פסוק מה) = "מהטוּר [=צור] נגזרה אבן'.
↑ מילון יסטרוב פה ופה ופה.