חזיר
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
חזיר |
| הגייה* |
khazir |
| חלק דיבר |
שם עצם פרטי |
| מין |
זכר |
| שורש |
ח־ז־ר |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
נ' חֲזִירָה; ר' חֲזִירים, נ"ר חֲזִירוֹת |
- בעל חיים שלרגליו פרסות שסועות והוא בעל עור עבה המכוסה זיפים.
-
- "וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם" (ויקרא י״א – פסוק ז׳)
- "ויותר מכן מאסתו התורה מחמת ריבוי טינופו ושהוא ניזון מטינופים...ואילו היינו מגדלים חזירים למזון, היו נעשים השווקים ואף הבתים מטונפים יותר מבית הכסא" (מורה נבוכים חלק ג מח)
- החזיר אוכל הכל: צמחים, חרקים, תולעים, ובשר שהוא מוצא כשהוא נובר בחטמו המחודד באדמה.
- כינוי גנאי למי שזולל בגסות, למי שאינו מתחשב באחרים, לנבזה, גס רוח, מלוכלך, קמצן.
-
- החזיר הזה אכל לבד את כל העוגה.
מילים נרדפות[עריכה]
- במקומות אחדים כינו חז"ל את החזיר "דבר אחר". למשל, "אי פגע בדבר אחר - קשה לדבר אחר" (שבת קכט ב), או "אמר רב נחמן: אוכלי דבר אחר פסולין לעדות" (סנהדרין כו ב). מאידך, לעתים "דבר אחר" שימש כשפה נקייה גם לעניינים גסים אחרים.
קישורים חיצוניים[עריכה]
