"אשתו, ששכרה אותם, היתה באמת חתיכת זונה מהגיהינום, אם תסלח לי על ניבול הפה." (שמעון אדף, קילומטר ויומיים לפני השקיעה - רומן בלשי, 2004)
גזרון
הפועל זָנָה במקרא משמש לבגידה באמון חשוב כמו באישות או בעבודת אלהים. כיום רק בנושאי יחסי איש ואשה ובדר"כ תמורת תשלום וללא אהבה ומיסוד הקשר. מן ז-נ-ה. ארמית: זְנָא. השורש לזן-מין כלומר נטה מדרך הקשר למינו.
מידע נוסף
פרשני ימי הביניים בעקבות מדרשים גזרו בסגנון האטמולוגיה העממית - "זנה", מהשורש ז־ו־ן, היינו: אישה המשכירה חדרי לינה ו/או מוכרת מזונות ומשקאות, קרי - פונדקאית.[1]. אולם מלבד סיפור רחב הזונה, שאף הוא דחוק, אין אזכורים נוספים בספרות המקרא הקושרים בין "מזון" - "זונה"[2].
תרגום יונתן ליחזקאל: 'פּוּנְדְקִיתָא' בהוראת זונה
בספרו של נחום אברהם, "אנשי שוליים בתקופת המקרא" מושווית תיבת ז־נ־ה לתיבת ז־נ־ח [3]. הפועל "זנה" בא לתאר משכב עם גבר או גברים זרים[4].
↑מאת - נחום אברהם . "אנשי שוליים בתקופת המקרא : ריקים ופוחזים, מצורעים, הומוסקסואלים, זונות וקדשות". מקום ההוצאה: ירושלים, מוסד ביאליק, שנת ההוצאה: 2011.עמ'127
ערך בוויקיפדיה: זנות