סרסור

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: סִרְסוּר.

סַרְסוּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סרסור
הגייה* sarsur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ר־ס־ר
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות ר׳ סַרְסוּרִים
  1. אדם שתפקידו לתאם עסקה בין שני בעלי-ענין.
    • ”הַמּוֹכֵר יַיִן וָשֶׁמֶן לַחֲבֵרוֹ [...] וְאִם הָיָה סַרְסוּר בֵּינֵיהֶן, נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית, נִשְׁבְּרָה לַסַּרְסוּר.“ (משנה, מסכת בבא בתראפרק ה, משנה ח)
    • "...שכשם שניתנה התורה על ידי סרסור (משה רבינו עליו השלום), כך אנו צריכין לנהוג בה על ידי סרסור" (קיצור שולחן ערוך כג#(ז))
  2. בהשאלה: אדם המנהל את עסקיה של זונה, ומתפרנס מרווחיה.

גזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל הפועל סרסר.
  • תיבת סרסור מקורה כנראה מלשון פרסית, מילה זו שינתה את צורת הגייתה בעקבות נדודיה ומהווה שבוש של התיבה המופיעה בתלמוד הבבלי ובסורית, בצורת "ספסר", בלשון חז"ל, ארמית, ופניקית, הפכה היא לסרסור [1].
  • ערבית - גלילית, "סֲרסֲרי" בהוראת גנב. [2]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   מתווך
   אדם המנהל עסקיה של זונה

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: סרסור

סמוכין[עריכה]

  1. יחזקאל קוטשר. כנענית-עברית-פניקית-ארמית-לשון חז"ל-פונית, לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. לג‎, ב/ג‎ (טבת-ניסן תשכ"ט)
  2. חסיב שחאדה, בעיותיה של המילונאות העברית לערבית המדוברת. לשונינו. א‎ (תשרי תשל"ט)