בכר
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] בִּכֵּר
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ב־כ־ר, שלמים |
| בניין | פִּעֵל |
- בלשון המקרא העדיף, שׂם ראשון, נתן את הבכורה.
-
- לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה, הַבְּכֹר. (דברים כא טז)
-
- בלשון המקרא נתן פרי ראשון, הבשיל פרי מוקדם.
-
- כָּל עֵץ מַאֲכָל לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ, לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים. (יחזקאל מז יב)
-
[עריכה] ראו גם
[עריכה] בֻּכַּר
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ב־כ־ר, שלמים |
| בניין | פֻּעַל |
- בלשון המקרא הושׂם לבכור, היה הראשון, הועדף.
-
- אַךְ בְּכוֹר אֲשֶׁר יְבֻכַּר לאדני בִּבְהֵמָה לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ (ויקרא כז כו)
-
[עריכה] בֶּכֶר
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בכר |
| הגייה* | bekher |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | נ' בִּכְרָה; ר' בְּכָרִים, בְּכָרוֹת |
- בלשון המקרא גמל צעיר.
-
- שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ, בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ. (ישעיהו ס ו)
- בִּכְרָה קַלָּה, מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ. (ירמיהו ב כג)
- רבים גמלים זקנים טעונים עורות בכרים (תלמוד בבלי, סנהדרין, דף נב, עמוד א)
- הנאקה מסוגלת להניק את הבכר במשך ימים רבים, ללא שתייה.
-