אדישות

תוכן עניינים

ניתוח דקדוקי

חוסר עניין או חוסר אכפתיות.
- "...איך אפשר להסביר את האדישות וחוסר האכפתיות של מרבית הציבור החילוני באוניברסיטה אל מול הלהט האין סופי של הציבור הדתי באותה אוניברסיטה?" (מתוך עיתון הסטודנטים, המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן)
מצב של רוגע וחוסר התרגשות, אי־חשיפת רגשות.
- גם כשהוצגו לפניו תמונות זוועתיות של גופות קרבנותיו המשיך הרוצח להגיב באדישות.

את המילה חידש אליעזר בן־יהודה במאמר בעיתונו "האור" שהתפרסם בבכ' בכסלו תרנ"ג, על פי המופיע בתלמוד בארמית: "טוביה דשמע ואדיש חלפוה בישתיה מאה" תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ז', גמרא א') , לפי פירושו: "אשרי השומע ואודש, לאמור ולא איכפת לו, תחלופנה עליו מאה רעות", וכן: "סבא סבא אכול ואדיש" (תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, דף כ', פרק ב', הלכה א', גמרא ז') , לפי פירושו: "זקן, אכול ולא יכפת לך דבר". על בסיס אלה הציע: "ונעשה מזה שם תואר אדיש על משקל חָסִיד, נָדִיב, ושם המקרה אדישות, על משקל נדיבות, חסידות".