מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
ספוג
|
הגייה* |
sfog
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ס־פ־ג
|
דרך תצורה |
משקל קְטוֹל
|
נטיות |
ר׳ סְפוֹגִים
|
- לשון חז"ל יצור ימי ירוד החי במושבות במעטפת שלאחר שמיבשים אותה משמשת כספוג (2).
- "מעשה באסיא באחד ששלשלתו לים ולא עלת בידם אלא רגלו תני רצו לחתוך ספוגים ובאו ומצאו אותו שולחני בעכו." (ירושלמי יבמות טז ד)
- הספוגיים ניזונים ממזון העובר במים והמסונן בגופם באמצעות מערכת סינון ביולוגית.
- חומר נקבובי, פרוזיבי, אשר מסוגל לאגור כמות יחסית גדולה של נוזל בתוך נפחו.
- ”סְפוֹג, אִם יֶשׁ לוֹ עוֹר בֵּית אֲחִיזָה, מְקַנְּחִין בּוֹ, וְאִם לָאו, אֵין מְקַנְּחִין בּוֹ.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כא, משנה ג)
- ”אִם הָיָה סְפוֹג, הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ פְּסוּלִים; כֵּיצַד יַעֲשֶׂה, יְזַלֵּף עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַסְּפוֹג.“ (משנה, מסכת פרה – פרק ו, משנה ג)
- ”בנות מלכים טומנות בספלים של שמן, בנות עשירים בספוגים של צמר ובנות עניים במוכין“ (בבלי, מסכת שבת – דף קכט, עמוד ב)
- מיוונית: spongos) σπόγγος) או sfongos) σφογγος).
ערך בוויקיפדיה: ספוג |
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
ספוג
|
הגייה* |
safug
|
חלק דיבר |
שם־תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ס־פ־ג
|
דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
נטיות |
ר׳ סְפוּגִים; נ׳ סְפוּגָה, נ"ר סְפוּגוֹת
|
- מלא בנוזל או נודף מריח כלשהו.
- מוכרי דגים ספוגים בריח של דגים.
- התלמיד שכח את המטריה וחזר הביתה ספוג מים.
- בלשון הדיבור נהוג להשתמש גם במילה סחוט (מעילו סחוט מים ) למרות שהמובן הפוך.