מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
נָמוֹג, נַעֲשָׂה לְנוֹזֵל.
”וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס .“ (שמות טז , פסוק כא )
”בּוּקָה וּמְבוּקָה, וּמְבֻלָּקָה; וְלֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם, וְחַלְחָלָה בְּכָל-מָתְנַיִם, וּפְנֵי כֻלָּם, קִבְּצוּ פָארוּר.“ (נחום ב , פסוק יא )
”הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יהוה מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ.“ (תהלים צז , פסוק ה )
”באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים ורבי יוחנן נמי הכתיב בשברון מתנים ההיא דכי מתחלא ממתנים מתחלא ורב נמי הכתי ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל“ (בבלי, מסכת כתובות – דף סב, עמוד א )
התכה והמסה , באתר האקדמיה ללשון העברית , 14 בפברואר 2012
השורש מסס
השורש מ־ס־ס הוא שורש מגזרת הכפולים .
מ־ס־ס
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
מַס
מַס
יָמֹס
מֹס
לָמֹס
נִפְעַל
נָמַס
נָמֵס
יִמַּס
הִמַּס
לְהִמֵּס או לְהִמַּס
הִפְעִיל
הֵמֵס
מֵמֵס
יָמֵס
הָמֵס
לְהָמֵס
הֻפְעַל
הוּמַס
מוּמָס
יוּמַס
-אין-
-אין-
פִּעֵל
מוֹסֵס
מְמוֹסֵס
יְמוֹסֵס
מוֹסֵס
לְמוֹסֵס
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְמוֹסֵס
מִתְמוֹסֵס
יִתְמוֹסֵס
הִתְמוֹסֵס
לְהִתְמוֹסֵס
בבניין הפעיל ; המטה לפי הִמִּיס או לפי הֵמִיס אינו תקני.