ברק

בָּרָק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ברק
הגייה*	barak במלרע
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ב-ר-ק
דרך תצורה
נטיות	בְּרַקִים; בְּרַק-; בִּרְקֵי-

1. תופעת טבע, בצורת אור חשמלי החולף בשמים, הנוצרת כתוצאה מהתנגשות של עננים בעלי מטען חשמלי.
2. זוהַר, נוגַה, אור חזק.

משפטים לדוגמה

• הברק מופיע תמיד לפני הרעם, משום שמהירות האור גבוהה ממהירות הקול. (1)
• וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר שמות י"ט 16. (1)
• אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי דברים ל"ב 41. (2)

צירופים

• במהירות הברק

מילים נרדפות

• זוהר
• נוגה

תרגום

• אנגלית: lightning

ראו גם

• רעם