מחמוד

מַחְמוּד

דבר חמוד, המעורר רגשות חמדה.
- ”זָכְרָה יְרוּשָׁלִַם יְמֵי עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ כֹּל מַחֲמֻדֶיהָ אֲשֶׁר הָיוּ מִימֵי קֶדֶם בִּנְפֹל עַמָּהּ בְּיַד-צָר וְאֵין עוֹזֵר לָהּ רָאוּהָ צָרִים שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ“ (איכה א, פסוק ז)
- ”שם העין רואה והלב חומד ושניהם לא ישבעו מראות ומחמוד...“ (לֶקֶט, מאת יהושע ברזילי, בפרויקט בן יהודה)
שם פרטי לזכר, הנפוץ בעיקר אצל ערבים.
- ”בבוקר יצאנו אני ומחמוד לכרם לקשור גפנים לפני הזמרם. בעל הבית שאל את הערבי על אודותי, אם שקדתי על עבודתי, נשאר שבע רצון ממני וקבע לי ½7 גרוש ליום.“ (מזכרונות העבר הקרוב, מאת אלכסנדר זייד, תרגום: רחל בלובשטיין, בפרויקט בן יהודה)
- ”על מאה וארבעים עציו החדשים שמח מחמוד מאד, אבל על עצו העתיק התגאה גאווה גדולה.“ (מעשה בעץ זית, מאת בנימין תמוז, בפרויקט בן יהודה)

שם פרטי