מי שמקדיש את כל עיתותיו ללימוד, ובעיקר ללימוד תורה.
”הרבו לספר על תכונותיו המופלאות של האיש שהיה יושב אוהל ובתוך דממת אוהלו חבק זרועות עולם וחקר חידת קיומו של עם ישראל.“ ("מעריב", 21 באוקטובר 1963, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
”אני רחוק מסנסאציות. אני, בסך־הכל, יושב־אוהל, עמל קשה ושוקד על המחקר והכתיבה.“ ("דבר", 15 ביוני 1976, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
בהשאלה: מי שמסתגר בדלת אמותיו ואינו מתערב עם הבריות; נחבא אל הכלים.
”אהרן אהרנסון, שכאיש־מדע (מגלה "אם החיטה") יצא פרסומו בעולם המערבי, לא היה יושב־אוהל.“ ("מעריב", 25 באוקטובר 1967, באתר עיתונות יהודית היסטורית)