התמוטט
מראה
הִתְמוֹטֵט
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | התמוטט |
שורש וגזרה | מ־ו־ט |
בניין | הִתְפַּעֵל |
- התפרק ונהרס.
- ”רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ; פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ.“ (ישעיהו כד, פסוק יט)
- ”הנה התישב על כסא, וזה התמוטט תחתיו מכובד המשא, נשבר – וכמה צחק העלם, כמה צחק!“ (בית־הבראה לחיילים, מאת גרשון שופמן, בפרויקט בן יהודה)
- אדם אשר קרס מסיבה בריאותית או שלקה בשבר נפשי.
- ”כמה יממות לאחר שנטש את תפקידיו בארץ והפליג באניה למקום מרגוע, כדי להחליף כוח ולחזור לעבודתו – התמוטט החסון הזה. מאמצי גוף ונפש כבירים כילו את כוחו. עול, שאין כמוהו לכובד ולאחריות, ערער את בריאותו.“ (אליעזר קפלן, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]- נשבר (2)