מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בדידות
הגייה * bdidut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־ד־ד
דרך תצורה משקל קְטִילוּת
נטיות
לשון ימי הביניים ריחוק מהסביבה, שבגינה אדם מסוים מרגיש לבד .
”וּלְהִפָּנוֹת עַד שֶׁיִּתְיַחֵד לְחֶבְרַת הַמַּלְאָכִים, וְלֹא יִהְיֶה מִשְׁתּוֹמֵם בִּיחִידוּת וּבִבְדִידוּת , אֲבָל הֵם צְוָתוֹ.“ (ספר הכוזרי , מאמר שלישי , פסוק א ) ”מרגיש הוא בנפשו, שכשהוא יושב בשעות אלו בביתו, חסר לו איזה דבר, שאין לחושים אחיזה בו. בדידות ! בדידות עגומה, דומה ליראה ופחד. והיראה אינה יראת העונש. זוהי יראה של בדידות . “ (הוא כועס יהודה שטיינברג , בפרויקט בן יהודה ) ”ותימלא נפשו העייפה בדידות אין-קץ. דומיה איומה מסביב, עוד אין חַיִץ בין יום ובין לילה.“ (מעשה בראשית מיכה יוסף ברדיצ'בסקי , בפרויקט בן יהודה ) "בּוֹ חִשּׂוּפָהּ הַפִּתְאֹמִי וְהַפָּרוּעַ / שֶׁל הַבְּדִידוּת בֵּין הָרַבִּים וְהַזָּרִים; / בּוֹ הָרֵעוּת יְדֵי אָדָם בַּצַּר בְּרָאוּהָ" (לֵיל חֲנָיָה נתן אלתרמן )
, מאת נתן אלתרמן)