תלנה

תְּלֻנָּה

הבעת מורת רוח.
- ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן, אֱמֹר אֶל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; קִרְבוּ לִפְנֵי יהוה, כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם.“ (שמות טז, פסוק ט)
- ”וַיֹּאמֶר יהוה, אֶל־מֹשֶׁה – הָשֵׁב אֶת-מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת, לְאוֹת לִבְנֵי־מֶרִי; וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי, וְלֹא יָמֻתוּ.“ (במדבר יז, פסוק כה)

שם פעולה מן הפועל הלין, וכמו בפועל, גם שם העצם ניטה שלא על דרך ע"ו (אם כי הפועל ניטה על דרך חפ"נ, ושם־העצם על דרך ע"ע)
מקובלת גם הגרסה ללא חילופי גזרות: תְּלוּנָה, תְּלוּנַת־, תְּלוּנוֹת

ערך בוויקיפדיה: תלונה