מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | תהלוכה |
| הגייה* | tahalukha |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ה־ל־ך |
| דרך תצורה | משקל תַּקְטוּלָה |
| נטיות | תַהלוּכַת-, תַהלוּכות, תַהלוּכות, תַהלוּכָתו |
- לשון המקרא צעדה טקסית של מכובדים (כיום בעיקר בהלוויות של ראשי מדינה בולטים).
- ”וָאַעֲלֶה אֶת-שָׂרֵי יְהוּדָה, מֵעַל לַחוֹמָה; וָאַעֲמִידָה שְׁתֵּי תוֹדֹת גְּדוֹלֹת וְתַהֲלֻכֹת לַיָּמִין, מֵעַל לַחוֹמָה, לְשַׁעַר, הָאַשְׁפֹּת“ (נחמיה יב, פסוק לא)
- ”הַתַּהֲלוּכָה הִנֵּה עוֹבֶרֶת / זֶה נִפְלָא, אוֹי, זֶה נִפְלָא!“ (הוּא וְהִיא עַל הַגַּג, מאת נתן אלתרמן בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "צב זקן פגשנו בדרך / בית ענקי החזיק על גב / בתהלוכה נהדרת / אלף נמלים נשאו חגב." (הטיול הקטן, מאת נעמי שמר)
- לשון ימי הביניים תעלות אש.
- "רוחב מצחו ארבעת אלפים רבבות ושמונת אלפים פרסאות בתהלוכות משולבות, וזיו המצח שלו כלהב שביבות". (סלמון בן ירוחים.'מלחמות אדוני' ,935 לסה"נ)
- המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
ערך בוויקיפדיה: תהלוכה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תהלוכות