מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | שעטה |
| הגייה* | she׳ata |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | שׁ־ע־ט |
| דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
| נטיות | שַׁעֲטַת-, ר׳ שְׁעָטוֹת, שַׁעֲטוֹת- |
- לשון המקרא דפיקה חזקה של רגליים או פרסות בקרקע, תוך דריכה או דהרה.
- ”מִקּוֹל, שַׁעֲטַת-פַּרְסוֹת אַבִּירָיו, מֵרַעַשׁ לְרִכְבּוֹ, הֲמוֹן גַּלְגִּלָּיו--לֹא-הִפְנוּ אָבוֹת אֶל-בָּנִים, מֵרִפְיוֹן יָדָיִם“ (ירמיהו מז, פסוק ג)
- עברית חדשה דהרה, התקדמות מהירה ונחושה לעבר מטרה - צבאית, מינית, או קרייריסטית.
- עוזי,שמעון, ואלי - אתם שומרים על האוהל, בני וקובי אתם שעטם לעבר המטרה תוך ירי צולב,יש לכם 90 שניות ,זוז!
- יחידאי במקרא. לפי גזניוס,[1] השורש שׁ-ע-ט קשור לערבית ثعط (ת֗עט) 'רקע\דרך לחתיחות' ('to stamp to pieces').[2]
- תרגום יונתן מתרגם לארמית 'מפסועית', כלומר עברית 'פסיעות'.[3] הפשיטתא מתרגם לסורית ܗ̈ܠܟܬܐ (הלכתא), כלומר עברית 'הליכות'.[3]
- ”מִצְהֲלוֹת אַבִּירָיו“ (ירמיהו ח, פסוק טז) מקביל ומסייע לביאור - ”שַׁעֲטַת-פַּרְסוֹת אַבִּירָיו“ (ירמיהו מז, פסוק ג)
- מלבי"ם, שְׁעָטָה היא רעש הרכב והמון של הגלגלים.
- ↑ Gesenius, Gesenius Hebrew and Chaldee Lexicon to the Old Testament, page DCCCXLII, ערך שעט
- ↑ פרוטו-שמית ת֗ התמזגה לעברית שׁ אך נשמרה בערבית: ث.
- 1 2 CAL.
