שסף
שִׁסֵּף
[עריכת קוד מקור]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | שיסף |
| שורש וגזרה | שׁ־ס־ף |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא חתך באבחה אחת וביקע לשני חלקים או יותר.
- ”וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ כֵּן תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג“ (שמואל א׳ טו, פסוק לג)
- רק בהקשר לצוואר בעל חיים: חתך באבחה אחת ופגע בכלי הדם הראשיים או/אף הקנה והוושט.
- האסיר שיסף את גרונו של הסוהר בעזרת חתיכת פח מקופסת שימורים, וכמעט שגרם למותו.
גיזרון
[עריכת קוד מקור]- פועל משורש זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא בפסוק לעיל. ייתכן שמן השורש ס־ו־ף בגזירת שפעל.
נגזרות
[עריכת קוד מקור]מילים נרדפות
[עריכת קוד מקור]