א. בניקוד צורת הרבים החולם אינו במקומו. צ"ל: צָרוֹת.
ב. הערותיי להגדרה למשמעות הראשונה:
"עניין רע", "רעה הבאה על אדם" - במילים אלו בדיוק מגדיר אבן-שושן (ויש גם גם שתי נרדפות נוספות). אילו ההגדרות האלה היו מושלמות הייתי אומרת שאולי כדאי לשנות מעט, אבל נראה לי שהן אינן משולמות. לא כל עניין רע הוא צרה אלא רק עניין רע שמאיים על שלוות נפשו של מישהו. ולכן הניסוח "רעה הבאה על אדם" עדיף על "עניין רע" באופן כללי. ועם זאת יש גם צרות שבאות על קבוצה של אנשים, על מדינה, על חברה כלכלית. מצד שני "רעה" היא פחות או יותר נרדפת לצרה. בקיצור צריך לערוך את ההגדרה מחדש.
החלק השני של ההגדרה יוצא מן הצירוף "מצב בעייתי". אינני בטוחה ש"מצב" מכסה את כל האפשרויות וצריך לחשוב מה עוד יכול להיכלל במילה 'צרה' - אולי גם 'התרחשות' וצריך לחשוב מה עוד. עניין ההתמשכות לא נראה לי הכרחי בכלל. "וגורם לאי-נחת" נראה לי מינורי מדיי, לדעתי אפשר בהחלט לכתוב 'מסכן', 'מאיים', 'מטריד', 'משבש (את החיים)' וכיו"ב. אשר לסיפה "תחושת מצוקה" - המילה 'מצוקה' גבוהה יותר מן המילה 'צרה' ונרדפת לה במידה מסוימת ולכן אולי עדיף שלא להשתמש בה. אפשר לתת בהגדרה מקום גם לעניין ההתמודדות עם הקושי והצורך להיחלץ מן המצב הבעייתי.
יכול להיות שיש מקום לרמוז בהגדרה לסוגים של "צרות" כמו 'הפסד כספי גדול', 'בעיית בריאות', 'עימות במשפחה' וכדומה או לציין "מצב או התרחשות בעייתיים למשל בתחום הבריאות או בתחום הכלכלי".
ג. המשפטים המדגימים:
בשני המשפטים המדגימים הראשונים (מדון קישוט ומן התנ"ך) מדובר בצירוף "עת צרה". אולי יש מקום להביא אחד מהם אבל ודאי לא את שניהם, ואולי יש מקום להזכיר אותם בהקשר של הצירוף "עת צרה" שאת מביאה בצירופים. בכל מקרה בוודאי יש פסוקים שבהם מדובר בצרה ממש (זו מילה רווחת למדיי בתנ"ך...)
הדוגמה "האמריקאים מדליפים ידיעות על צרות צפויות." לא נשמעת לי טבעית, ובכל מקרה אינה מבהירה במה מדובר.
בעברית החדשה משתמשים הרבה במילה בצורת הרבים "צרות" לאו דווקא כשמדובר בכמה צרות שונות אלא זה מין ריבוי לצורך הפשטה. צריך לתת לזה ביטוי, אולי אפילו בהערה בסוף ההסבר או בהקדמה למשפט מדגים מתאים. למשל: לעתים קרובות ברבים. "יש להם עכשיו צרות גדולות עם הבת הבכורה, והם צריכים ייעוץ של גורם מקצועי". ואולי כדאי גם להדגים משפטים כמו "שאלו יהיו הצרות שלך", "יש לנו צרות גדולות יותר", "יש להם עכשיו צרות אחרות", "לפעמים כשאתה מסתכל על צרות של אחרים אתה מבין שמצבך טוב".
ד. הצירופים
"דייה (בשתי יו"דים) לצרה בשעתה" ו"די לצרה בשעתה" - לא צריך להביא בשתי שורות אלא בשורה אחת.
הייתי מוסיפה: צרות של עשירים; צרות טובות; צרות של אחרים. בתנ"ך יש הרבה "יום צרה". במילונים ראיתי גם "אח לצרה" (גם זה מן התנ"ך).
ה. אין הערות על הגיזרון. אולי יש מקום להוסיף.
ו. הערותיי למשמעות השנייה:
גם באבן-שושן וגם ברב-מילים נתנו למשמעות זו ערך נפרד. אני חושבת שכדאי גם בוויקימילון להפריד
'צרה' אינה רק כינוי שהאישה מכנה את אשתו השנייה של בעלה אלא גם מילה שאחרים יכולים להשתמש בה. לכן הייתי אומרת משהו כמו "כינוי לאישה ביחס לאשתו האחרת של בעלה (במקרה של נישואים פוליגמיים)".
אולי גם כדאי להסביר למה.
הפסוק משמואל - לדעתי צריך להסביר את ההקשר בסוגריים, כדי שיובן במה מדובר.
