הסרתי את "עקש = עקום וקשה" של אראל סגל, בהעדר סמוכין. מצאתיו אמנם בדרשה של הרב יצחק רצאבי, כאן, אך לא במקורות לשוניים.
ראיתי גם הוראת עקש=הפכפך, למשל במלון אבן־שושן ובצטוט מתוך "ודיק" שהוספתי בסעיף "מידע נוסף". אולי מהבנת הפסוק ”דוֹר עִקֵּש וּפְתַלְתֹל“ (דברים לב, פסוק ה)? התלבטתי והחלטתי שלא להכלילה: (א) לא ראיתיה אצל מפרשי מקרא רבים בפרושיהם לפסוקים, ואיני בטוח שהיא נדרשת כדי להבין את הפסוקים; (ב) אם נכלילה תהא משמעות (1) מְנֻגֶּדֶת למשמעות (2) - עקשן. לא רציתי להוסיף את החלטי, עקבי או נחרץ בנגודים ל־(1) ובנרדפות ל־(2)...
בצטוטים רבים לא ברור אם הכונה למשמעות (1) או ל־(2), ולכן נמנעתי מלהביאם. לדגמה: ”[...]וְהַצֶּדֶק בַּקֵּשׁ / וְאַל תִּהְיֶה עִקֵּשׁ; עֲבוּר לֹא תִוָּקֵשׁ / כְּלִבּוֹת הַמּוֹרִים“ (שיר תהילה לחסדאי אבן-שפרוט, מאת דונש הלוי בן-לברט, בפרויקט בן יהודה) "רַחוּם כַּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ; קְשֵׁי עֹרֶף וּמַמְרִים אֲנַחְנוּ; צָעַקְנוּ בְּפִינוּ חָטָאנוּ; פְּתַלְתֹּל וְעִקֵּשׁ לִבֵּנוּ" ("תמהנו מרעות").
משימה לעתיד: כדאי לקרוא על "עקש" ו"עקשן" ב"לשוננו לעם" כרך א', חוברת ה'-ו', עמ' 26-27 וכן בכרך לז, חוברת ב', עמ' 55.
