שיחה:עקול
אטימולוגיה[עריכה]
ניר, האם אתה בטוח באשר לשאילה מן הארמית? לא הצלחתי למצוא בסיס לאטימולוגיה בספרים המעטים שברשותי, ואף לא את המילה עִקּוּלָא במקור כלשהו. נראה לי יותר הגיוני שהמילה העברית נוצרה מהפועל המקראי היחידאי "מעוקל": "כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל" (חבקוק א, ד). מה דעתך? גיא 23:31, 2 בינואר 2007 (IST)
- ובעצם עכשיו מצאתי את המילה הארמית בספר "הלכות גדולות", אך עדיין לא השתכנעתי :-) גיא 23:33, 2 בינואר 2007 (IST)
- יכול להיות שאתה צודק. בחבקוק הפירוש של מעוקל הוא מסולף ומעוות. נראה לי כי המשמעות הפיזית (של עיקום ממש) קדמה למשמעות המופשטת שבחבקוק. כלומר, השימוש שעושה חבקוק הוא בהשאלה. עיקול פיזי מופיע בספרי דברים: "שהיה בידו מקל מעוקל ונתנו לאומן לתקנו" (ספרי דברים, שח). לכן, יכול להיות שהיה כאן תהליך דו שלבי: ארמית>>מילה מקראית במשמעות מופשטת>>מילה תנאית במשמעות פיזית. יש בזה היגיון?
ניר 00:11, 3 בינואר 2007 (IST)
- יכול להיות שאתה צודק. בחבקוק הפירוש של מעוקל הוא מסולף ומעוות. נראה לי כי המשמעות הפיזית (של עיקום ממש) קדמה למשמעות המופשטת שבחבקוק. כלומר, השימוש שעושה חבקוק הוא בהשאלה. עיקול פיזי מופיע בספרי דברים: "שהיה בידו מקל מעוקל ונתנו לאומן לתקנו" (ספרי דברים, שח). לכן, יכול להיות שהיה כאן תהליך דו שלבי: ארמית>>מילה מקראית במשמעות מופשטת>>מילה תנאית במשמעות פיזית. יש בזה היגיון?
- השאלה שלי כוונה יותר לכיוון הארמית. אם השורש היה קיים עוד במקרא בבניין פיעל, מדוע הייתה צריכה העברית את הארמית כדי ליצור שם פעולה במשקל קִטּוּל בבניין פיעל? מובן שייתכן תהליך כזה, אך אני בעצם שואל על מה מתבססת האטימולוגיה הנוכחית (השאילה מארמית). גיא 00:30, 3 בינואר 2007 (IST)
- אין לי תשובה טובה. למעשה, אני חושב שאתה צודק. אחרי בדיקה קצרה מצאתי שהשורש ע-ק-ל מופיע במשמעותו הפיזית כבר בספר שופטים: "וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ, אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת." (שופטים, ה, ו), ובתהילים: "וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם יוֹלִיכֵם ה'" (תהילים, קכה, ה). כנראה יש רק זהות שורשים ומשמעות בין העברית והארמית, ולא שאיבה.
ניר 00:48, 3 בינואר 2007 (IST)
- אין לי תשובה טובה. למעשה, אני חושב שאתה צודק. אחרי בדיקה קצרה מצאתי שהשורש ע-ק-ל מופיע במשמעותו הפיזית כבר בספר שופטים: "וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ, אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת." (שופטים, ה, ו), ובתהילים: "וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם יוֹלִיכֵם ה'" (תהילים, קכה, ה). כנראה יש רק זהות שורשים ומשמעות בין העברית והארמית, ולא שאיבה.
- אם כן הסרתי את האטימולוגיה. לא אמרתי שהשורש אינו מופיע במקרא במקרים נוספים, אלא התכוונתי לציין שלשימוש בבניין פיעל בפסוק בחבקוק יש חשיבות מיוחדת לענייננו :-) אני מקווה שלא מפריע לך שהחלפתי את השם המפורש בציטוט. גיא 00:55, 3 בינואר 2007 (IST)