שיחה:מכשיר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Student hat 2.svg

הערך "מַכְשִׁיר" נכתב במסגרת קורס ויקימילון השני.

הערות לערך[עריכה]

  • יש לתקן את צורת הנסמך רבים: מַכְשִׁירֵי־
  • כדאי שתעיין בקישור הבא מאתר האקדמיה, ונראה לי שכדאי גם לקשר אותו לערך: http://hebrew-academy.org.il/2013/03/20/כל-המילים-הכשרות/
  • המושגים 'מכשירי עבודה', 'מכשירי מילה' אינם כלים אלא - כפי שמסביר אבן-שושן - "פעולות מוקדמות המכינות ומתקינות דבר לתכליתו". המשמעות של 'כלי' נוצרה בעברית החדשה. יש אפוא לתקן את האמור בסעיף הגיזרון.

בהצלחה

רונית רוגד (שיחה) 22:43, 14 במרץ 2016 (IST)

שלום רונית,

  1. א. תודה
  2. ב. לגבי "מכשירי עבודה" ו"מכשירי מילה" - לא טעיתי. במובאות שציטטתי מדובר במפורש על האביזרים המשמשים למילה, שאסור לטלטלם בשבת ממקום אחד למקום שבו נעשית המילה. ראי למשל:
  3. ג. אבן שושן גם לא טועה. ישנם מקומות שהפירוש הוא כפי שהוא כותב. למשל:"אם כן, דישון המנורה כשר בכהן הדיוט, מפני שגם הוא אינו עבודה ממש, אלא מכשירי עבודה (הכנת המנורה להדלקה)" (שמאי ליבוביץ, "הפייס השני: עבודות התמיד, דישון פנימי ומנורה". ‏אסיף‏)

דניאל בר 23:59, 14 במרץ 2016 (IST)

אצטט לפניך חלקים מן הערך מכשיר של בן-יהודה, שחזקה עליו שידע משהו על מילים ומשמען: "מכשיר - מה שמכשיר דבר לענין מהענינים, מכשירי אֹכל, כמו הבִּשול וכיוצא בזה, מכשירי שחיטה, כגון השחזת הסכין: "כשם שהשחיטה דוחה את השבת כך מכשירי שחיטה ידחו את השבת" (ר"א, תוספתא פסח' ה א). "מכשירי מצוה דוחין את השבת" (הוא, ערוב' קב:) [...] "כאן במכשירין שאפשר לעשותן מערב יו"ט וכאן במכשירין שאי אפשר לעשותן מעי"ט" (ביצ' כה:). [...] -- ובזמן החדש פשט השמוש במלה זו במשמ' כלי-מלאכה, Instrument. Apparat; appareil." ברור שהשימושים מן הספרות התלמודית וההלכתית מוליכים אל המכשיר במשמעות של ימינו, אבל אין הם זהים לו. צריך אפוא לתקן ויפה שעה אחת קודם.