ההגדרה הראשונה פשוטה וברורה. עם זאת יש לשים לב שמדובר במילה "מצביעה" ולכן החלק הראשון של ההגדרה "ביום הבא" אינו מדויק, שכן מדובר ביום הבא אחרי היום המסוים הזה שבו הדובר או הכותב נמצא, כפי שמובהר בסיפה "ביום שאחרי היום הנוכחי".
ההגדרה השנייה - הייתי מוסיפה "בהרחבה".
אשר למשפטים המדגימים - לדעתי חסרים משפטים פשוטים - לאו דווקא ציטטות - בעברית בת ימינו שידגימו את השימושים, בעיקר במשמעות השנייה.
אני מציעה לקרוא את הערך "אתמול" בוויקימילון (הרי ברור שצריך להיות תיאום בין שני הערכים 'מחר' ו'אתמול'). שם יש לצד המשמעות של 'אתמול' כתואר הפועל גם המשמעות של שם עצם (יום האתמול וכד'). אמנם נשאלת השאלה העקרונית אם צריך לתת את שני המשמעים האלה באותו הערך או ליצור שני ערכים (כמו שדיברנו - יש שיטה המפרידה ערכים כשמדובר בחלקי דיבור שונים), ואכן ברב-מילים העמידו שני ערכים. מכל מקום צריך שתהיה אחידות.
חסרות הערות על הגיזרון של המילה.
אין אזכור של המילה "למחרת" וכן "מחרת" כשלעצמה.
יש מקום להביא - לפחות במשפטים המדגימים - את הצירוף "למחר" ("מה אתה מתכנן למחר") ובתנ"ך יש שימוש בצירוף הזה.
ברב-מילים הביאו את הצירוף "מהיום למחר", ובמילון אבן-שושן מובא הצירוף המקראי "כעת מחר".
