לדלג לתוכן

שיחה:הריח

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תגובה אחרונה: לפני 9 שנים מאת כחלון בנושא בִּקֹּרֶת חבר־השופטים
ארד

ערך זה הוא חלק מקבוצת הערכים שזכתה במקום השלישי בתחרויות כתיבת הערכים לשנת 2015.

בִּקֹּרֶת לערך בתחרות

[עריכה]
  • משפטים מדגימים:
    • כדאי לקשר לטקסטים מלאים המצוטטים בערך. לדגמה: השירים נמצאת באתר שירונט ובאתרים אחרים.
      כדי לקשר למשנה השתמש נא בתבנית {{צט}} בציון שם המסכת, הפרק והמשנה. לדגמה: כתיבת {{צט|שנים אוחזין בטלית|משנה בבא מציעא א א}} תקשר את המשפט למסכת בבא מציעא, פרק א משנה א.
      הצטוט מרש"י מופיע באתר ויקיטקסט, ונתן לקשר אליו כך: [[s:קטע:רש"י על תהלים מה ט]].
  • סעיפי "מידע נוסף", "קישורים חיצוניים", "סימוכין" ו"הערות שוליים":
    • את הכתוב בסעיף "מידע נוסף" לדעתי יש להעביר לסעיף "פרשנים מפרשים" (וכן לקשר את שמות הפרשנים לערכיהם בויקיפדיה).
    • המר נא את ההערה המפנה ל"דעת מקרא" בהגדרה (2) להפניה של ממש המפנה לצטוט הפרשנות בסעיף "פרשנים מפרשים".
    • תוכל לדעתי לחפש מאמרים מענינים לגבי המשמעויות השונות של הפעל, ולגבי משמעות (4) בפרט, ולהוסיפם לערך.

בהצלחה! כחלון (שיחה) 12:02, 23 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה

התייאשתי. אין לי מושג איך לעשות את הקטע הזה של ציטוט רש"י כך שזה יהיה נורמלי. הללג (שיחה) 22:05, 23 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה
הצעותי:
  1. "מיריחו היו מריחים ריח פיטום הקטורת" (משנה תמיד ג ח).
  2. זה הפך את קוציו וזה הריח את ריחו הטוב מדרש תנחומא, כי תצא, ד
    (אפשר לקשר גם לאתרים אחרים. עדיף היה לקשר לs:מדרש תנחומא כי תצא, אך עד כה העלו רק את פרק א. אולי משתמש:השוחט יודע אם יעלו את היתר?)
  3. כל בגדיך מריחים כריח בשמים רש"י על תהלים מה ט
אין יאוש בעולם כלל :-) כחלון (שיחה) 00:13, 24 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה
תודות רבות! הללג (שיחה) 07:39, 24 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה


בִּקֹּרֶת חבר־השופטים

[עריכה]

להלן בקרת חבר השופטים בתחרות הכתיבה:

  • משמעות 1: נראה שהתיאור הפיזיולוגי של 'הריח' הוא הכברה שאינה לצורך.
  • משמעות 2: אם רוצים לכלול משמעות זו - אין לקשור אותה לפסוק בישעיה יא ג, "והריחו ביראת ה'": למילים אלו ניתנו פירושים מגוונים ולאו דווקא עניין הבדיקה והבחינה (למשל: גזירה מן 'רוח' ולא מ'ריח'; "היה חדור רוח ה'" לפי אבן־שושן בקונקורדנצייה: אָצַל, השפיע; יעוין ב"מילון העברית המקראית" של קדרי). במילון רב־מילים מובאת משמעות של בדיקה אך אולי אין זה מוצדק, שכן זו אותה הפעולה שבמשמעות 1 רק לתכלית של בדיקה.
  • במשפט המדגים השלישי במשמעות 3 - נראה שנפלה טעות בסדר המילים.
  • לסעיפי האגרון יש להוסיף את 'רחרח' וכן את 'הרחה'. כחלון (שיחה) 01:17, 24 בספטמבר 2015 (IDT)תגובה
  1. לדעתי התאור הפיזיולוגי אינו פוגם.