שיחה:הריח

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ארד

ערך זה הוא חלק מקבוצת הערכים שזכתה במקום השלישי בתחרויות כתיבת הערכים לשנת 2015.

בִּקֹּרֶת לערך בתחרות[עריכה]

  • משפטים מדגימים:
    • כדאי לקשר לטקסטים מלאים המצוטטים בערך. לדגמה: השירים נמצאת באתר שירונט ובאתרים אחרים.
      כדי לקשר למשנה השתמש נא בתבנית {{צט}} בציון שם המסכת, הפרק והמשנה. לדגמה: כתיבת {{צט|שנים אוחזין בטלית|משנה בבא מציעא א א}} תקשר את המשפט למסכת בבא מציעא, פרק א משנה א.
      הצטוט מרש"י מופיע באתר ויקיטקסט, ונתן לקשר אליו כך: [[s:קטע:רש"י על תהלים מה ט]].
  • סעיפי "מידע נוסף", "קישורים חיצוניים", "סימוכין" ו"הערות שוליים":
    • את הכתוב בסעיף "מידע נוסף" לדעתי יש להעביר לסעיף "פרשנים מפרשים" (וכן לקשר את שמות הפרשנים לערכיהם בויקיפדיה).
    • המר נא את ההערה המפנה ל"דעת מקרא" בהגדרה (2) להפניה של ממש המפנה לצטוט הפרשנות בסעיף "פרשנים מפרשים".
    • תוכל לדעתי לחפש מאמרים מענינים לגבי המשמעויות השונות של הפעל, ולגבי משמעות (4) בפרט, ולהוסיפם לערך.

בהצלחה! כחלון (שיחה) 12:02, 23 באוגוסט 2015 (IDT)[תגובה]

התייאשתי. אין לי מושג איך לעשות את הקטע הזה של ציטוט רש"י כך שזה יהיה נורמלי. הללג (שיחה) 22:05, 23 באוגוסט 2015 (IDT)[תגובה]
הצעותי:
  1. "מיריחו היו מריחים ריח פיטום הקטורת" (משנה תמיד ג ח).
  2. זה הפך את קוציו וזה הריח את ריחו הטוב מדרש תנחומא, כי תצא, ד
    (אפשר לקשר גם לאתרים אחרים. עדיף היה לקשר לs:מדרש תנחומא כי תצא, אך עד כה העלו רק את פרק א. אולי משתמש:השוחט יודע אם יעלו את היתר?)
  3. כל בגדיך מריחים כריח בשמים רש"י על תהלים מה ט
אין יאוש בעולם כלל :-) כחלון (שיחה) 00:13, 24 באוגוסט 2015 (IDT)[תגובה]
תודות רבות! הללג (שיחה) 07:39, 24 באוגוסט 2015 (IDT)[תגובה]


בִּקֹּרֶת חבר־השופטים[עריכה]

להלן בקרת חבר השופטים בתחרות הכתיבה:

  • משמעות 1: נראה שהתיאור הפיזיולוגי של 'הריח' הוא הכברה שאינה לצורך.
  • משמעות 2: אם רוצים לכלול משמעות זו - אין לקשור אותה לפסוק בישעיה יא ג, "והריחו ביראת ה'": למילים אלו ניתנו פירושים מגוונים ולאו דווקא עניין הבדיקה והבחינה (למשל: גזירה מן 'רוח' ולא מ'ריח'; "היה חדור רוח ה'" לפי אבן־שושן בקונקורדנצייה: אָצַל, השפיע; יעוין ב"מילון העברית המקראית" של קדרי). במילון רב־מילים מובאת משמעות של בדיקה אך אולי אין זה מוצדק, שכן זו אותה הפעולה שבמשמעות 1 רק לתכלית של בדיקה.
  • במשפט המדגים השלישי במשמעות 3 - נראה שנפלה טעות בסדר המילים.
  • לסעיפי האגרון יש להוסיף את 'רחרח' וכן את 'הרחה'. כחלון (שיחה) 01:17, 24 בספטמבר 2015 (IDT)[תגובה]
  1. לדעתי התאור הפיזיולוגי אינו פוגם.