שיחה:בתרון

במקרא

מכמה מקורות שיש ברשותי אני מבין שהפרשנים נחלקו על פרוש המלה – יש שפרשו לפי השרש כנקיק המבתר את ההרים, יש שפרשו לפי השרש ובהקבלה לפסוק ל"ב ( ”וַיִּשְׂאוּ, אֶת-עֲשָׂהאֵל, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּקֶבֶר אָבִיו, אֲשֶׁר בֵּית לָחֶם; וַיֵּלְכוּ כָל-הַלַּיְלָה, יוֹאָב וַאֲנָשָׁיו, וַיֵּאֹר לָהֶם, בְּחֶבְרוֹן“ (שמואל ב׳ ב, פסוק לב)) כחצות היום (צהרים), ויש שפרשו שזהו שם מחוז. אין לי גישה לצטוטי הפרשנים. מישהו יכול להוסיף אותם (וגם להרחיב את הגזרון בעזרתם)? ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 14:12, 27 בנובמבר 2009 (IST)

ב"מקראות גדולות" שלצדי: רש"י - 'שם מחוז'; מצדת ציון - 'שם מחוז'; רד"ק - 'שם מחוז וגבול מעבר לירדן נקרא כן על ענין ידוע אצלם'; תרגום יונתן - 'ואזלו כל בתרון ואתו למחנים'; רלב"ג, מצדת דוד, פרוש רבי ישעיה מדלגים. כחלון 15:20, 12 בדצמבר 2009 (IST)

זה לא נשמע חלוק במיוחד, או מתאים למשמעות המלה בימינו... מוזר. ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 16:16, 13 בדצמבר 2009 (IST)

מצטער. אולי היו אלו פרשנים אחרים. תרצה להשאיר את הערך בינתים? כחלון 15:22, 14 בדצמבר 2009 (IST)

אין לך מה להצטער, אתה לא אשם בפרוש של רש"י, אתה יודע P= למה לא להשאיר את הערך? זו המשמעות שלו בעברית של ימינו. זה רק תוקע את מה שקיויתי לעשות עם הגזרון. ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 00:59, 16 בדצמבר 2009 (IST)

שורש

שורש המילה הוא בת״ר? זה נשמע לי סביר ביותר וגם מסתדר עם ההנחה כי משקל המילה הוא קִטְלוֹן אבל אין לי מקור...-- riel1204$\land$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 20:35, 21 בדצמבר 2013 (IST)