שיחה:אמודאי
בבא בתרא[עריכה]
זה רק אני, או שהציטוט מבבא בתרא מכיל את המלה אמוראי ולא אמודאי?... אגב, האם משפטים בארמית צריכים בכלל להופיע כמדגימים של מלה עברית? אני חושב שלא. ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 11:46, 20 בנובמבר 2009 (IST)
- תקנתי שם לאמודאי. הענין הוא שבש"ס וילנה כתוב בר אמוראי אבל יש כתבי יד שבהם כתוב בר אמודאי וזאת הצורה שתפסה לצורך השימוש הזה. יש עוד מילים כאלה שהועתקו בצורות שונות ויש לי חשש שכך נוצרו ונכנסו לשימוש מילים שלא היו.
- לענין השאלה השניה, לפעמים כן, אבל במקרה זה כדאי להעביר לסעיף האטימולוגיה. איתן פ 13:29, 20 בנובמבר 2009 (IST)
- מתי, לדעתך, המידע מתאים כמשפט מדגים, ומתי מקומו בסעיף הגזרון? אגב, אני לא חושב שיש פגם בהווצרות מלים חדשות בדרך הזו (מיץ ופחלץ הן תוספות ברוכות לשפה), אבל בודאי לא תסכים אתי :) ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 13:37, 20 בנובמבר 2009 (IST)
- לפעמים אני מסכים אתך (אני מפליא את עצמי!). מילים שבשימוש יום יומי וגם נדירות בספרות וארכאיות, כולן מקומן במילון- ויהיה אשר יהיה מקורן. במקרה זה הייתי מעביר לאטימולוגיה בגלל שלא אמודאי שם אלא בר-אמודאי; ויש מקום להזכיר את חילופי הגרסאות. ד"א רשום אצלי שצריך לתקן את הערך מיץ, נראה לי שמיץ במובן זה היא מילה שמופיעה פעם אחת בתלמוד ומיץ המקראי הוא שם פעולה. איתן פ 15:45, 20 בנובמבר 2009 (IST)
- לפעמים אני חושב שאנחנו מסכימים רק על זה שאנחנו לא מסכימים :) הבנתי אותך בנוגע לאמודאי, אבל שאלתי את השאלה מסבה אחרת – האם יש מקום להביא משפט ארמי כמדגים של מלה עברית? המלה אחלה, למשל, שאולה מהערבית, אבל לא תביא משפט ערבי כדי להדגים את השימוש שלה בעברית. אני חושב שלפעמים ארמית מקבלת "זכויות יתר" רק משום שמדובר באותו אלפבית.
- באשר למיץ – למיטב הבנתי זה בדיוק מה שמובהר בסעיף הגזרון, הלא כן?
- שבת שלום, ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 15:58, 20 בנובמבר 2009 (IST)
- לפעמים אני מסכים אתך (אני מפליא את עצמי!). מילים שבשימוש יום יומי וגם נדירות בספרות וארכאיות, כולן מקומן במילון- ויהיה אשר יהיה מקורן. במקרה זה הייתי מעביר לאטימולוגיה בגלל שלא אמודאי שם אלא בר-אמודאי; ויש מקום להזכיר את חילופי הגרסאות. ד"א רשום אצלי שצריך לתקן את הערך מיץ, נראה לי שמיץ במובן זה היא מילה שמופיעה פעם אחת בתלמוד ומיץ המקראי הוא שם פעולה. איתן פ 15:45, 20 בנובמבר 2009 (IST)
- מתי, לדעתך, המידע מתאים כמשפט מדגים, ומתי מקומו בסעיף הגזרון? אגב, אני לא חושב שיש פגם בהווצרות מלים חדשות בדרך הזו (מיץ ופחלץ הן תוספות ברוכות לשפה), אבל בודאי לא תסכים אתי :) ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 13:37, 20 בנובמבר 2009 (IST)
- הבעיה היא שלרוב הרובד המתאים הוא ארמי-תלמודי... מן השורה 13:05, 21 בנובמבר 2009 (IST)
- מה כוונתך? ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 20:37, 21 בנובמבר 2009 (IST)
- יש מילים שנשמעות טוב רק עם רקע מסוים. אני לא רואה סיבה להוציא מילה מההקשר שלה רק כדי לבנות משפט מדגים, שלרוב יהיה צולע. הארמית התלמודית בכל זאת קרובה לעברית במידה-מה, ולדעתי עדיף להשתמש במקור. מן השורה 05:00, 25 בנובמבר 2009 (IST)
- מאחר שהדיון עבר למזנון, הגבתי לך שם. ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 15:54, 25 בנובמבר 2009 (IST)