רב שמחל על כבודו, אין כבודו מחול
"רַב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ, אֵין כְּבוֹד מָחוּל"[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | |
| מין | |
| שורש | ש־ר־ש |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- גם אם רב רוצה לוותר על כבודו ולמחול על כבודו, הכבוד של הרב אינו נמחל. משום כבוד התורה.
- רבי שמעון ביקש מתלמידיו שלא יקראו לו "הרב" אלה בשמו הפרטי, תלמידיו בכל זאת קוראים לו "הרב" משום "רב שמחל על כבודו, אין כבוד מחול".
מקור[עריכה]
- ”אמר רב חסדא האב שמחל על כבודו כבודו מחול הרב שמחל על כבודו אין כבודו מחול...“ (בבלי, מסכת קידושין – דף לב, עמוד א)