צפד
צָפַד
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | צפד |
| שורש וגזרה | צ־פ־ד |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- התקשה, התכווץ או הצטמק בעקבות התייבשות.
- ”צָפַד עוֹרָם עַל עַצְמָם יָבֵשׁ הָיָה כָעֵץ“ (איכה ד, פסוק ח)
- ”כשהוציאו העדשים מימיהן שהעדשים צופדות אותו שלא יבלע וכמה דתימר עדשים צופדות אותו שלא יבלע“ (משנה, מסכת תרומות – פרק י, משנה א)
גיזרון
[עריכה]- השוו מצרית קדומה, צֵפדוֹ šfdw , כך כונתה-"רשימת מקופלת של מצאי הפפירוסים" וגם בהוראת מגילה .
- בארמית מחלה בשם צפדינא.
נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: shrivel