מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
פִּיקָה א[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
pika
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
פ־ו־ק
|
דרך תצורה |
משקל קְטִילָה
|
נטיות |
פִּיקַת־; ר׳ פִּיקוֹת
|
- חֶלק עגול, בליטה מעוגלת.
- פיקה יוצאת מגודלו... (משנה, מסכת בכורות, פרק ז, משנה ו), רש"י: חתיכת בשר עגול כפיקה.
- על פי (1) חלק, עגול בדרך כלל, בתרמיל של כדורי רובה או של פגזי תותח ובתוכו חומר רגיש וכאשר הנוקר מכה עליו הוא מפיק ניצוץ המצית את אבק השרפה.
- לשון חז"ל. אולי מפקע, פקעת, לפי האמור במסכת בכורות, דף כב, עמוד א: מאי כפיקה? אמר רב הונא: כפיקה של צמר.