סקנדל
סְקַנְדָל
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סקנדל |
| הגייה* | skandal |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה מלועזית |
| נטיות | ר׳ סקנדלים, ס"ר סקנדלי־ |
- אירוע מביש , מאוס ומבייש.
- ”“סחוטים נגיע למלון”, קובלת אשה אחת, “ומי יודע אם אפילו ארוחת־ערב נמצא שם”. “זה סקנדל!” עונה עוד אחת כנגדה. “אסור לעבור על זה בשתיקה”.“ (אפרודיטי, או: הטיול המאורגן: מסע בעשרה שלבים, מאת אהרן אמיר, בפרויקט בן יהודה)
- ”וידיד הפקיד ובכלל האנשים המתונים, היו מעונינים לבל יפרץ סקנדל (שערוריה) גדול, אם יעמדו בני ראשון-לציון על החלטתם לבלתי לתת לפקיד להכנס אל המושבה.“ (בנתיב הביל"ויים, מאת ישראל בן מאיר בלקינד, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]מקורה של המילה הוא ביוונית , סקנדל (skandalon) פירושה מלכודת לאויב. ההשערה היא שהמקור היא מלכודת עם מנגנון קפיץ כלשהו כיוון שמקור המילה כנראה בפועל הינדו-אירופי שפירושו לקפוץ.