סמן (שורש)
(הופנה מהדף סמנ (שורש))
השורש ס־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש | |
|---|---|
| משמעות עיקרית | |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | |
נטיות הפעלים[עריכה]
| ס-מ-ן | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| נִפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| הִפְעִיל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| הֻפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | סִמֵּן | מְסַמֵּן | יְסַמֵּן | סַמֵּן | לסַמֵּן |
| פֻּעַל | סֻמַּן | מְסֻמָּן | יְסֻמַּן | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | הִסְתַּמֵּן | מִסְתַּמֵּן | יִסְתַּמֵּן | הִסְתַּמֵּן | לְהִסְתַּמֵּן |