סמן (שורש)
מראה
השורש ס־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש | |
---|---|
משמעות עיקרית | |
גזרה | |
הופיע לראשונה בלשון |
נטיות הפעלים
[עריכה]ס-מ-ן | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
קַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
נִפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
הִפְעִיל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
הֻפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
פִּעֵל | סִמֵּן | מְסַמֵּן | יְסַמֵּן | סַמֵּן | לסַמֵּן |
פֻּעַל | סֻמַּן | מְסֻמָּן | יְסֻמַּן | -אין- | -אין- |
הִתְפַּעֵל | הִסְתַּמֵּן | מִסְתַּמֵּן | יִסְתַּמֵּן | הִסְתַּמֵּן | לְהִסְתַּמֵּן |