סלד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סָלַד[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סלד
שורש וגזרה ס־ל־ד
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל נרתע לאחוריו, (בדר"כ תנועה אינסטקטיבית מחמת דבר מפריע).
  2. בהשאלה: חש תחושת רתיעה מדבר שאינו לרוחו.
    • ”מפני מה אדם מריח ריח גפרית ונפשו סולדת עליו למה שהיא יודעת שהיא נידונת בה לע"ל“ (בראשית רבה, פרשה וירא, סימן נא)
    • לא מצאתי שם עבודה כי סלדתי מקשר עם האוכלוסיה המקומית.
    • נפשי סולדת מהתעסקות בפוליטיקה

גיזרון[עריכה]

  • במקרא ”וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה“ (איוב ו, פסוק י) (אַסֲּלֵד בְּפַחַד) לשון רתיעה רעדה. לדעה אחרת (מלבי"ם מצודות) השורש עניין חימום וכויה.


מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סֶלֶד[עריכה]

  1. שם אדם במקרא
    • וּבְנֵי נָדָב סֶלֶד וְאַפָּיִם וַיָּמָת סֶלֶד לֹא בָנִים|דבה"י|ב|ל}}