סלד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סָלַד[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סלד
שורש וגזרה ס־ל־ד
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל חזר לאחור, נרתע לאחוריו, (בדר"כ תנועה אינסטקטיבית מחמת דבר מפריע).
  2. (בשפת הדיבור) חש תחושת רתיעה מדבר שאינו לרוחו.
    • ”מפני מה אדם מריח ריח גפרית ונפשו סולדת עליו למה שהיא יודעת שהיא נידונת בה לע"ל“ (בראשית רבה, פרשה וירא, סימן נא)
    • לא מצאתי שם עבודה כי סלדתי מקשר עם האוכלוסיה המקומית.
    • נפשי סולדת מהתעסקות בפוליטיקה

גיזרון[עריכה]

  • במקרא ”וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה“ (איוב ו, פסוק י) (אַסֲּלֵד בְּפַחַד) לשון רתיעה רעדה. לדעה אחרת (מלבי"ם מצודות) השורש עניין חימום וכויה.


מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סֶלֶד[עריכה]

  1. שם אדם במקרא
    • וּבְנֵי נָדָב סֶלֶד וְאַפָּיִם וַיָּמָת סֶלֶד לֹא בָנִים|דבה"י|ב|ל}}