נשקד

נִשְׂקַד

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	שׂ־ק־ד
בניין	נִפְעַל

1. לשון המקרא [משוער] (יש לשכתב פירוש זה): נלקח ונתפס במחשבה ולא נעלם

   • ”נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ יִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָּארִי הִכְשִׁיל כֹּחִי נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם“ (איכה א, פסוק יד)
   • "נִשְׂקַד עֹל עָוֹן וְנִכְאַב. כְּהוּשַׁבְתִּי אֲנוּנָה מִבְּלִי אָב. וְדוֹמַמְתִּי מִלְּצַפְצֵף בְּמִנִּים וְעֻגָב. וְנָשְׂאָה עָלַי קִינָה מִשְׁמֶרֶת יֶשֶׁבְאָב" (קינות/איכה ישבה חבצלת השרון)

גיזרון

• המילה כמו השורש אינם מוכרים ומופיעים פעם אחת במקרא. המשמעות עמומה.

פרשנים מפרשים

• רש"י:אין לתיבה זו דמיון במקרא. ובלשון ארמי של פסיקתא קורין ל"דרבן" – "מסקדא", "מלמד הבקר" (שופטים ג לא). ואומר אני: נשקד – פויינטרינ"ט בלע"ז: נקודים מנומרים ומסומנים היו פשעי בידו של הקדוש ברוך הוא לזכרון, לא נשכח מניינם ותשלומיהם.
• ר"א אבן עזרא: ומלת נשקד – אין לה אב ואם, והטעם כמו נמשך כמו נמהר.
• ר"י קרא: פתרונו: "ניבט", כמו: "קם מסקד בההוא חיוויא" בבראשית רבא.