נקדת שיא
נְקֻדָּת שִׂיא
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נקודת שיא |
| הגייה* | nekudat si |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | צרף |
| נטיות | ר׳ נְקֻדּוֹת שִׂיא |
- פסגה, המקום הקיצוני ביותר שניתן להגיע אליו.
- המטפס האלוף הגיע אל נקודת השיא.
- (ספרות) נקודה בה הסיפור מגיע לשיאו. קורה משהו חשוב, שמשנה את העלילה. נקרא גם: נקודת מפנה. חלה תפנית בסיפור ולעיתים הוא משנה את כיוונו.
- נקודת השיא בסיפור היא גם נקודה מותחת.
- בגרף, נקודת מינימום או מקסימום גלובאלית.
מילים נרדפות
[עריכה]- אקסטרמום (3)