עברית חדשה סימן פיסוק, המורכב משתי נקודות זו מעל זו. (:)
לסימן הנקודתיים יש שימושים רבים שלא במסגרת השפה הטבעית הכתובה: במתמטיקה משתמשים בנקודתיים על מנת לסמן חלוקה או יחס, באלפבית הפונטי הבינלאומי משתמשים בנקודתיים מיוחדות לציון תנועה או עיצור ארוכים ובשפות מחשב ותכנות יש לנקודתיים שימושים רבים ומגוונים.
בעברית מודרנית משמש הסימן נקודתיים (:) להפרדה בין ביטוי מכליל לבין פירוט שיבוא אחריו, לפני ציטוט או דיבור ישיר (כשלפניהם שם המצוטט או המקור), וכן, בין טיעון או הצהרה ודוגמה או הסבר (או דוגמאות והסברים). בעבר שמשו גם לשימושים אחרים.
ההגיה הנכונה של המילה היא נְקֻדָּתַיִם (ובהתאם הכתיב המלא הוא נקודתיים, ללא ו״ו אחרי הדל״ת) ולא נקוּדוֹתַיים כמו שרבים טועים לחשוב.