נזקר
נִזְקַר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נזקר |
| שורש וגזרה | ז־ק־ר, שלמים |
| בניין | נִפְעַל |
- לשון חז"ל היה בולט.
- למקום שרובו הוא נזקר (ערובין נב ב) (לענין תחום שבת).
מקור
[עריכה]- לשון חז"ל, ברב המקומות במובן של "נע תנועה פתאומית" עד שהיו אחיו הכהנים נזקרים בבת ראש לאחוריהם (יומא לח ב), אולי מ"זרק" בחלוף אותיות. השורש ז־ק־ר קיים באכדית בהוראת: גבוה, כגון במילה zaqāru - לבנות לגובה, וגם בארמית כגון במילה "איזדקור" (גיטין נז ע"א). וראו עוד זקר.