נהמת לב

נְהָמַת לֵב

1. קול הפורץ מן האדם מתוך סבל.

   • ”שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי“ (תהילים לח, פסוק ט).
   • "השמעתי קול בכי מנהמת לב ובכיי ארך כרבע שעה" (ליליינבלום, חטאות נעורים, חלק א, עמ' 14).
   • "ואקרא אל הישיש מנהמת לבי" (ח"נ ביאליק, תרגום דון קישוט, ספר שני, עמ' רו).

מקור

• מקור הביטוי הוא בפסוק מתהילים המצוטט למעלה, ופירושו פשוט: נהמה הבאה מן הלב.

השורש נהם
השורש נ־ה־ם הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים נ־ה־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל נָהַם נוֹהֵם יִנְהַם נְהַם לִנְהֹם נִפְעַל הִפְעִיל הִנְהִים מַנְהִים יַנְהִים הַנְהֵם לְהַנְהִים הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל נִהֵם מְנַהֵם יְנַהֵם נַהֵם לְנַהֵם פֻּעַל נֹהַם מְנֹהָם יְנֹהַם -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְנַהֵם מִתְנַהֵם יִתְנַהֵם הִתְנַהֵם לְהִתְנַהֵם